# טו

> מקור: https://rabenu.app/books/lykvty-atzvt-mhdvrh-btra/549/15/

עִקַּר גִּדּוּל הָאֱמוּנָה הִיא בְּחִינַת "וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת", דְּהַיְנוּ כָּל מַה שֶּׁנִּדְחֶה וְהוֹלֵךְ חֵלֶק מֵהַלַּיְלָה וְנִתְקָרֵב אֶל אוֹר הַיּוֹם, נִתְגַּדֶּלֶת הָאֱמוּנָה בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁבְּאוֹר הַיּוֹם אָז נִתְגַּדֶּלֶת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בִּבְחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ", וְאָז הוּא עִקַּר צְמִיחַת הָרְפוּאָה, בִּבְחִינַת "אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ, וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח". וּכְמוֹ־כֵן עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָעֵצָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הָאוֹר מִן הַחשֶׁךְ, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּדֶּלֶת הָאֱמוּנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָרְפוּאָה (שם).
