# כ

> מקור: https://rabenu.app/books/lykvty-atzvt-mhdvrh-btra/549/20/

כשאדם רואה שלבו מסבב ומקף ומעקם בעקמימיות וקשיות וכפירות על השם יתברך או על צדיקי אמת, שזה עקר המניעה הגדולה מעבודת השם יותר מכל המניעות, כי העקר הוא מניעת המח - אזי צריך לצעק להשם יתברך בקול חזק ממעמקי הלב, ואזי השם יתברך שומע קולו ופונה לצעקתו, ויכול להיות שמזה בעצמו יפלו ויתבטלו לגמרי כל הקשיות והמניעות. ועל־כל־פנים הצעקה לבד היא גם־כן בחינת אמונה ובטול הקשיות והכפירות, כי מאחר שצועק להשם יתברך על זה, ממילא לא ניחא לה בהקשיות והכפירות; נמצא, שזה בעצמו בחינת אמונה, רק שהאמונה היא בקטנות עדין, ועל־ידי הצעקה יוכל לזכות לאמונה שלמה בתכלית, עד שיתבטלו ויפלו לגמרי כל הקשיות והמניעות כנ"ל (שם מו).