# כז

> מקור: https://rabenu.app/books/lykvty-atzvt-mhdvrh-btra/549/27/

לפעמים מחמת שהמדינה מלאה שקרים, והמלך הוא איש אמת, על־ כן הוא מסתיר פניו והוא נעלם ומכסה ומסתר מהם מאד, עד שאין שום אדם זוכה לראות אור פניו הנעימים, כי "דבר שקרים לא יכון לנגד עיני". וכשבא חכם גדול שהוא מבין היטב על כל שקרי המדינה ופחזותם, והוא בא לפני המלך ומספר והולך כל שקרי המדינה, ומתחיל לשבח ולפאר מאד את המלך איך שמזה בעצמו רואין שהוא איש אמת, שבשביל זה הוא רחוק כל־כך מהם, מחמת שאינו יכול לסבל השקרים שלהם; והמלך מחמת שהוא ענו מאד, ודרך הענו, שכל מה שמשבחים ומגדלין אותו יותר, הוא בא בעניוות ובקטנות יותר, ומחמת גדל השבח ששבח החכם את המלך, על־ידי־זה בא המלך בעניוות ובקטנות כזה, עד שלא היה יכול להתאפק והסיר את המסוה מעל פניו לראות את אותו החכם - מי הוא שהוא יודע ומבין כל זאת? ועל־ידי־זה ממילא זכה החכם לראות אור פני המלך. והנמשל הזה, לבד מהסודות הגדולות המרמזין בו כמובן בפנים, אך גם־כן כפשוטו ממש מובן גם־כן לכל אחד לפם מה דמשער בלבה (סיפורי מעשיות ממלך עניו).