# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/lykvty-atzvt-mhdvrh-btra/576/3/

כְּשֶׁרוֹצֶה הָאָדָם לְהִתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְכֵן לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אָסוּר לוֹ לְהַעֲמִיד עַל נִסָּיוֹן: אִם יִתְנַהֵג עִמּוֹ כְּסֵדֶר בְּעִנְיַן הַהִתְקָרְבוּת, אָז יֵדַע כִּי הוּא מִן הַשָּׁמַיִם, וְאִם לָאו לָאו, כִּי אוּלַי אַדְּרַבָּא זֶה הוּא בְּעַצְמוֹ הַנִּסָּיוֹן שֶׁלּוֹ, שֶׁיִּתְנַהֵג עִמּוֹ אָז שֶׁלֹּא כְסֵדֶר וְיִזְדַּמְּנוּ לוֹ כַּמָּה מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעַת הַמֹּחַ, וְהוּא לֹא יַשְׁגִּיחַ עַל זֶה כְּלָל וִישַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת, וְאָז דַּיְקָא עַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב בִּשְׁלֵמוּת (שם).
