# טו

> מקור: https://rabenu.app/books/lykvty-atzvt-mhdvrh-btra/578/15/

הצדיק־האמת דן גם את החולקים עליו לכף־זכות, באשר שבאמת אין חולקים עליו כלל, כי אם היה באמת מדבר דברים כאלו ועושה מעשים כאלו כמו שבודים החולקין עליו, אז בודאי היה ראוי באמת לחלק עליו. אבל אחר שהוא והמקרבים אליו יודעים שכל דברי הבודים והחולקים, הכל שקרים וכזבים אשר לא עלו על לבו כלל, אם־כן ממילא אין חולקין רק על מי שעשה מעשים כאלו, אבל לא על הצדיק כלל. ואם היו גם הם יודעים גדל מעלת צדקתו וקדשתו של הצדיק, בודאי לא היו חולקים עליו, רק אדרבא היו רצים אחריו בהתלהבות נפלא כראוי (שם קפא).