# י

> מקור: https://rabenu.app/books/lykvty-atzvt-mhdvrh-btra/709/10/

תֵּכֶף כְּשֶׁרוֹצֶה הָאָדָם לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, צָרִיךְ לִהְיוֹת לוֹ יִרְאָה, הַיְנוּ יִרְאַת הָעֹנֶשׁ עַל־כָּל־פָּנִים. וְהַיִּרְאָה הַזֹּאת נִקְרֵאת צֶדֶק, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּינִים. מִזֶּה בָּא מַה שֶּׁעַל־פִּי־ רֹב בִּתְחִלַּת הַהִתְקָרְבוּת לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מִתְעוֹרְרִין עַל הָאָדָם דִּינִים וְיִסּוּרִים, חַס וְשָׁלוֹם. אַךְ אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁבָּא אֶל הָאֱמֶת, הַיְנוּ לִבְחִינַת יִרְאַת הָרוֹמְמוּת, שֶׁנִּקְרֵאת אֱמוּנָה, אָז כָּל הַדִּינִים נִמְתָּקִין בְּשָׁרְשָׁם, וְנִמְשָׁכִים עָלָיו חֲסָדִים וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים (שם פז).