# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/lykvty-atzvt-mhdvrh-btra/709/9/

חיות האדם היא הנשימה, שמוציא רוח ומכניס רוח. ולכן כשאדם עוסק בתורה ותפלה ועבודת השם, על־ידי־זה הוא דבוק במלכות דקדשה, שהוא בחינת השכינה, ואזי רוח אלהים מרחף וחופף עליו, וכשהוא נושם נשימות, אזי הוא שואב בכל פעם רוח חדשה דקדשה, שהוא בחינת רוח הקדש, רוח חיים ממדת המלכות, שהוא שרש נפשות ישראל. ולכן רשעים בחייהם קרויים מתים, כי מחמת שנפסקים מחבל דקדשה - מאין יהיה להם חיות? ושואבים רק רוח של שטות ממלכות דסטרא־אחרא שהם דבוקים בו, שהוא בחינת 'מלך זקן וכסיל'. אבל מי שדבוק במלכות דקדשה, אזי נכנס בו רוח הקדש, שהוא בחינת רוחו של משיח ובחינת תחית המתים (שם עח).