# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/lykvty-atzvt-mhdvrh-btra/926/2/

צריך האדם לחזק עצמו בעבודת השם בכל מה שיוכל, אף אם הוא כמו שהוא, ויסמך על רחמיו יתברך המרבים מאד בלי שעור, כי בודאי לא יעזב אותו אף אם עבר מה שעבר – העבר אין, והעקר מכאן ולהבא לא יעשה עוד, ויהיה שב ואל תעשה על־כל־פנים, הן במעשה, הן במחשבה, כי גם המחשבה של אנשים כאלו הוא גם־כן עשיה, כי גם בעולם העשיה יש מחשבה, וצריך להיות שב ואל תעשה במעשה ובמחשבה כנ"ל, ומה שנעשה עמו ממילא, אל יחוש ואל יסתכל על זה כלל. ודע כי בהכרח שיעבר עליו כל זה הנזכר לעיל, כי זה עקר התשובה השלמה, כשאדם עובר באלו המקומות והבחינות אלו ממש שהיה בהם מקדם, ועכשו הוא פונה ערף מהם וכופה יצרו לבלי לעשות עוד מה שעשה, הן במעשה הן במחשבה כנ"ל, זהו עקר התשובה שלמה (שם מט).