# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/lykvty-atzvt-mhdvrh-btra/991/2/

מה שעכשו, בעונותינו הרבים, נפל חכמת מליצת לשון־הקדש מאד, עד שכמעט רב חכמת המליצה הוא אצל הקלי־עולם השקועים מאד בתאות משגל, שהוא הרע הכולל וההפך ממש מקדשת לשון־הקדש; ועל־ידי צחות המליצה שלהם הם מושכים את לב כמה וכמה מנערי בני־ישראל, עד שמביאים אותם לאפיקורסות גמור, חס ושלום. וזה בחינת: "נפת תטפנה שפתי זרה", וכן: "מנכריה אמריה החליקה", וכל זה הוא בחינת הנחש, שפתה את חוה (שהוא בחינת הדבור של לשון־הקדש) והטיל בה זהמא (מובן שם בהתורה סימן יט ד"ה תפלה לחבקוק).