# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/machnia-zedim/1096/2/

לקוטי עצות [חקירות וחכמות חיצוניות, א] וזה לשונו:

עקר השכל הוא השכל האמת של צדיקי אמת, שעל ידי זה השכל זוכין להשגת אלקות ולהכניס השגות אלקות לכל הנלוים אליהם. וכל החכמות חיצוניות הם כסילות גמור נגד זה השכל.

ולפעמים, בעוונותינו הרבים, כשנופל זה השכל הנ"ל אליהם, הינו להעובדי כוכבים והסטרא אחרא, ואזי הם מתגברים בחכמתם וממשלתם, אזי מתגבר ח"ו ממשלת העובדי כוכבים.

ומי יוכל לסבל את קול הצעקה והזעקה גדולה כשנופל זה השכל אליהם, שהכסיל רוצה להתחכם, שמתגברים להמשיך לתוך החכמות שלהם, שהם כסילות באמת, את בחינת החכמה האמתיית – שהוא השכל הנ"ל של השגות אלקות, ואומרים 'שרק הם חכמים – ואין חכמה גדולה מחכמתם' המטעית, אשר כל יניקתה מנפילת השכל הנ"ל; והקדוש ברוך הוא בעצמו כביכול שואג על זה.

וצריך כל אחד לראות לחתך ולהבדיל ולהעלות החכמה והשכל הנ"ל מהם ולהחזירו לשרשו. וזה זוכין על ידי צדקה וחסד שעושין. ולזה החסד זוכין על ידי שמקבלין תוכחה ממוכיחי אמת. (ליקו"מ קמא ל, ב ו ז)