# כט

> מקור: https://rabenu.app/books/machnia-zedim/1096/29/

לקוטי עצות חדש [ערך אמונה, קיא]:

חכמת המחקרים שהוא בחינת חכמת יון, היא ההפך מבחינת חכמה הקדושה, כי כל חכמת ישראל הכשרים והצדיקים הוא; שאפלו מי שזוכה לחכמה גדולה ודעת אמתי בידיעתו יתברך, הוא יודע בכל פעם התרחקותו יותר, כי זה עקר החכמה – שישכיל שהחכמה רחוקה ממנו עדין, בבחינת "אמרתי אחכמה, והיא רחוקה ממני" (קהלת ז) (וראה בליקוטי תנינא סי' פג.) .

ומכל שכן מי שדעתו קטנה עדין, שהוא צריך בודאי לידע כמה הוא רחוק מן החכמה, בפרט מי שיודע שלא קדש את גופו עדין בשלמות ועדין יש לו שמץ מאיזה תאוה שלא שברה בשלמות, שבודאי אין דעתו שלמה עדין; מכל שכן מי שיודע פגמיו ולכלוכיו בכל התאוות, שבודאי צריך על כל פנים לידע כמה הוא רחוק מדעת השלם של צדיקים וכשרים אמתיים. וזה עקר קדשת ישראל, שדרכם להמעיט ולהקטין את עצמם, בבחינת "כי אתם המעט מכל העמים" (דברים ז) כמו שדרשו רבותינו ז"ל (חולין פט).

אבל החכמים להרע – שהם המחקרים חכמי יון, הם בהפך ממש מכל זה, כי דרכם שירוצו ויעופפו בחכמתם לחקר ולדרש במה שאין להם רשות כלל, והם מלכלכין בכל הטנופים של כל התאוות, ומבקשים לחקר ולידע בידיעת אלקותו יתברך, ועל ידי זה באמת נבוכו ונתעו מאד ובאו לכפירות גדולות רחמנא לצלן, כי אי אפשר לידע באלקותו יתברך כי אם הקדושים והפרושים מכל התאוות ומתאות הכבוד בתכלית האמת לאמתו כמו אבות העולם, ושאר העולם צריכין רק להאמין בהם ובדבריהם הקדושים.

ועקר הפגם תלוי בהדבור, כי על ידי פגם הדבור, בפרט על ידי לשון הרע, מכל שכן כשמדברין לשון הרע על כשרים וצדיקים אמתיים, על ידי זה עושין כנפים להנחש – שהוא בחינת חכמת יון, ועל ידי זה מתגבר בו חכמות של שקר וכפירות וקשיות ועקמימיות שבלב הרבה – הנמשכין מבחינת חכמת יון שהוא עקר זהמת הנחש, ואז רוצה לרוץ ולעוף בחכמתו לחקר במה שאין לו רשות, ושיתישבו לו כל המבוכות והקשיות וכו' תכף ומיד, ושיבין וידע כל דבר מה שאין שיך לו כלל, ועל ידי זה הוא מתרחק ביותר מהשם יתברך ומעבודתו הקדושה.

וכן להפך, עקר התקון: על ידי דבורים קדושים, שישמר את עצמו מעתה מהדבורים רעים, וירבה לדבר דבורים קדושים של תורה ותפלה, ובפרט להרבות בתפלה ובתחנונים ושיחה בינו לבין קונו, ועל ידי זה נעשין בחינת כנפים דקדשה, שעל ידי זה מכניעין כנפים של הנחש הנ"ל וזוכה להתקרב להשם יתברך. (ליקו"ה יו"ד שילוח הקן ה, יח)