# לג

> מקור: https://rabenu.app/books/machnia-zedim/1096/33/

לקוטי עצות חדש [לימוד תינוקות של בית רבן, ב]:

צריכין לזהר מאד ללמד מקרא עם פרוש רש"י, בפרט עם נערי בני ישראל. כי רש"י הקדוש מכריח עצמו מאד לפרש המקרא על פי פשוטו, אבל בכל המקומות שאי אפשר לפרשו על פי פשוטו מחמת קבלת רבותינו ז"ל, הוא מפרש על פי דברי רבותינו ז"ל. גם במקומות שמפרש המקרא על פי פשוטו, מביא על פי רב דברי רבותינו ז"ל במדרשים וגמרא, לידע ולהודיע שיש עוד כמה דרשות בזה המקרא; ובתוך כך מתחנכים הנערים מילדותם (קדם שנשתבש שכלם בתאוות ומדות רעות כל כך) להאמין בדברי רבותינו ז"ל ובדרשותם, שזה יסוד תורה שבעל פה – שהוא עקר יסוד התורה.

כי כשכופרים בתורה שבעל פה ח"ו, אזי ממילא כופרים גם בתורה שבכתב, כי אין יודעין שום דבר בתורה שבכתב לאמתו בלי דברי רבותינו ז"ל בגמרא ומדרשים – שהוא תורה שבעל פה.

ובעוונותינו הרבים פשתה המספחת בישראל, לעזב פרושי המקרא עם פרוש רש"י ודרשות חכמינו ז"ל, ומכריחים עצמם לפרש המקרא על פי דרך הפשוט דיקא, ועל ידי זה נתרבו בימינו אלה חבורים חדשים, וארס נחש שרף ועקרב טמון תחת לשונם, ופנימיות כונתם הרעה נכר לעין כל, שכל כונתם להטות לב בני ישראל מנעוריהם מתורה שבעל פה ומדרשות רבותינו ז"ל, ולפרש המקרא על פי דרכי המליצה בלבד – כאלו אין בה שום פנימיות ח"ו. אוי להם ולנפשם. והתורה חוגרת שק ומספדת על זאת, כי בכל קוץ וקוץ ובכל נקדה ונקדה של התורה הקדושה יש רזין עלאין ורזין דרזין לעלא ולעלא – עד אין סוף ואין תכלית.

על כן, הפורש עצמו מפרוש רש"י ומדרשות רבותינו ז"ל ללמד באורים אלו, כפורש מן החיים, ועוקר עצמו מחי החיים ומתורתנו הקדושה. ואי אפשר להאריך בזה יותר, כי יקצרו המון יריעות, והחפץ באמת יבין מדעתו. (ליקו"ה או"ח תפלה ד, ז)