# לט

> מקור: https://rabenu.app/books/machnia-zedim/1096/39/

לקוטי עצות חדש [תלמוד תורה וקריאת התורה, קיא]:

תורה שבכתב ותורה שבעל פה, הם בחינת שרש איש ואשה כמובא (ע"ח שער לז, א) ושניהם אחד בשרשם; כי כמו שבגשמיות עקר ההולדה על ידי האשה, וכן כל הנהגת הבית על ידה – כי היא 'עקרת הבית', אך אף על פי כן עקר כחה והשפעתה מקבלת רק מבעלה, כמו כן בשרשם אי אפשר לידע שום דבר בברור ושום הלכה ברורה מתורה שבכתב, כי אם על ידי תורה שבעל פה – שהיא מבארת לנו את הכל.

אך אף על פי כן צריכין לידע שאין לה שום כח וחיות כלל כי אם מבעלה – מבחינת תורה שבכתב. כי ליכא מלתא דלא רמיזא באוריתא (תענית ט), וכן אחר כל רבוי הצרופים והדרושים והרמזים והכונות שמבארת לנו התורה שבעל פה, הכל הולך אל מקום אחד – לקים התורה והמצוות כפשוטן, ובזה כלולים כל הצרופים וכל הכונות והסודות וכו'.

ומזה תבין להבדיל בין הקדש ובין הטמא, הינו בין דרך הקדש שדרכו בו אבותינו ורבותינו ז"ל בש"ס ופוסקים ובדרכי הקבלה הקדושה, ובין מרירות המים הזידונים של ההולכים לפרש את התורה על פי דרך המחקרים והפילוסופים אשר לא מבני ישראל המה, והם צועקים מרה על עמנו בני ישראל הקדושים אשר בכמה מקומות עזבו פשוטו של מקרא ומפרשים את התורה רק על פי דרשת רבותינו ז"ל, והם אומרים שרוצים רק בפשוטה של תורה. ומלבד מה שהם כופרים גמורים בזה, כי תורה שבעל פה ושבכתב הכל אחד, שניהם קבלנו מפי משה רבנו ע"ה שקבלם מפי הגבורה – אפלו מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש כמו שאמרו ז"ל (ויק"ר כב, ובירושלמי פאה יג.).

אך מלבד זה רואין בחוש גם כן ההבדל וההפרש בינינו וביניהם, כי כל מפרשי התורה האמתיים ההולכים בפרושיהם אחר דברי רבותינו ז"ל בגמרא ומדרשים וזהר הקדוש וכו', כלם שבים אל מקום אחד ומחזקים ומעוררים ומלהיבים את לב בני ישראל מאד לקים את כל המצוות כפשוטן – כמו שמסרו לנו רבותינו ז"ל, כי כל פרושיהם ובאוריהם הוא משרש התורה שבכתב, והכל הולך וסובב על קטב זה – לקים דברי התורה ומצותיה כדת וכדין עם כל דקדוקיה ופרטיה, כמבאר בתורה שבכתב בפרוש, או ברמז על פי המדות שהתורה נדרשת בהם, ושאר דרשות רבותינו ז"ל – ממה שדקדקו בכל תבות התורה הקדושה ובצרופיה ורמזיה וסודותיה הקדושים.

אבל אלו המהפכים ארחות ישר – ההולכים בדרכי הפילוסופיא, שרוצים להפך הקערה על פיה ח"ו, והם אומרים שרוצים רק בפשוטה של מקרא, ומכחישים בכל הסודות והדרשות וכו', ומפרשים טעמי המצוות גם כן על פי פשוטו – קרוב לשכל האנושי הפשוט המגשם, ועל ידי זה הם פורקים על לגמרי ועוברים על כל התורה כלה שבכתב ושבעל פה, כנראה בחוש.

אבל אנחנו ההולכים בעקבות אבותינו ורבותינו הקדושים, אשר זכינו להאמין בכל דרשות רבותינו ז"ל ורמזיהם וצרופיהם וסודותיהם הרבים לאין קץ, אף על פי כן הכל שב אל מקום אחד – לקים התורה והמצוות כפשוטן, ולהאמין כי בכל קוץ וקוץ של התורה הקדושה, ובכל פרט ופרט של כל מצוה ודין והלכה יש סודות נפלאות ונוראות, והכל כלול ומחבר באחדות גמור עם התורה שבכתב – ועם פשוטו של מקרא ושל ההלכה והמצוה, כי תורה שבכתב ושבעל פה כלא חד, כי ה' הוא האלקים כמבאר בפנים. (ליקו"ה פריה ורביה (כתובות וגיטין) ה, יט כ כא)