# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/machnia-zedim/1096/8/

לקוטי עצות [חקירות וחכמות חיצוניות, ז]

מה שהגביל השם יתברך לשכל האנושי שיוכל להבין, הוא מצוה גדולה לחדד השכל להבין הדבר על בריו.

אבל יש קשיות שאינן באפשרי לשכל האנושי להבין תרוץ על קשיא כזו, רק לעתיד לבוא יתגלה התרוץ. על כן אסור לאדם לעין בהם; וכל מי שסומך על שכלו ומעין וחוקר בהם, על זה נאמר (משלי ב) "כל באיה לא ישובון", כי על קשיא כזו אסור לסמך על שכלו, רק להעמיד על אמונה. ואפלו אלו הקשיות שיש עליהם תשובה, לפעמים נסתמו שבילי השכל ואינו יודע להשיב על אפיקורסות שבלבו.

והתקון לזה: למוד הפוסקים (עיין ליקוטי עצות תלמוד תורה, מח). וכל זמן שאינו זוכה לתקן ולפתח שכלו להבין התרוץ, צריך לסמך רק על אמונה גם בקשיות אלו, כי העקר הוא האמונה. (ליקו"מ, סב, ב)