# יא

> מקור: https://rabenu.app/books/machnia-zedim/952/11/

אסור ללמוד קבלה, כי אם מי שיש לו אמונה חזקה, שמאמין בהאמת; שאינו יודע כלל.

ובזה תבין, לבל תשים לבך לעוות דרכם אשר נמצא באיזה ספרי המחקרים – שרוצים לחבר הקבלה עם החקירה, ויחפאו דברים אשר לא כן על חכמת הקבלה הקדושה, ומראים עצמם כאלו הם רודפי שלום – 'לעשות שלום בין החקירה והקבלה', כאלו 'אין שכל וידיעה יותר מחכמת החקירה המטעת', עד שגם 'כל חכמי הקבלה העלימו חכמת הפילוסופיה בדרכי הקבלה'. היש שטות כזה?! ולמה היה להם להעלים חקירת המחקרים בלשונות כאלה – שהרבה יכולים לטעות בהם ח"ו, מאחר שמדברים מפרצופים ומכל אבר ואבר מהפרצוף, ומזווגים – אשר מחמת זה לאו כל אחד ראוי ללמוד קבלה, כי אם מי שהוא מאמין: שאין הכונה כפשוטו, רק יש בהם פנימיות דק מאד, הלא טוב היה לחכמי הקבלה לדבר בפשיטות בלשונות של המחקרים, הקצר קצרה ידם מלדבר בלשונותיהם, לא בלשונות כאלה המרעישים את העולם?.

אך באמת דברים בגו, כי יש בזה סודות כאלה גדולות ועצומות שאי אפשר לגלות כלל, וההכרח היה להלביש השתלשלות העולמות מאין סוף עד אין תכלית בלשונות כאלה, ומקרא מלא דבר הכתוב (בראשית ט): "בצלם אלקים עשה את האדם", וכל חכמת הקבלה היא על בחינת צלם אלקים, כי יש שמות הקדושים שהם בחינת ראש, ויש שמות שהם בחינת יד ורגל. ואם לאו כל מחא סביל דא להבין פנימיות הדבר, על זה כבר הזהרנו לבל לעשות פסל ומסכה בכתרו של עולם, כאשר הזהיר רבי שמעון בן יוחאי בכניסתו לאדרא, שהתחיל: "ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה" (דברים כז).

ועל כן באמת אסור ללמוד קבלה, כי אם מי שיש לו אמונה חזקה, שמאמין בהאמת; שאינו יודע כלל. רק הם מדברים הכל ברוחניות ודקות נפלא שאין לנו תפיסה בזה כלל, ובודאי אין הדברים כפשוטן.

אבל חלילה לומר שפנימיות הקבלה היא חכמות הפילוסופיה – המטעת ברב הדברים, וכי מפני שאין יודעים פנימיות הקבלה יחפאו עליה שקרים כאלה – שכל כונתם אל דרכי חקירותם, היעלה על הדעת שכל דרושי הזהר הקדוש ודרושי העץ חיים וכונת המצוות – הכל על פי דרכי חקירותם הרעה, אשר על פי דרכי חקירותם אי אפשר להבין הטעם האמת של שום מצוה כידוע לכל, וכמבאר בדברינו הרבה מזה.

ואין להאריך בזה, כי ידעתי שגם הם בעצמם רבם ככלם יודעים האמת שהוא שטות ואי אפשר להבין כלל כל למוד הקבלה על פי דרכי החקירה, כי אם איזה דברים מעטים מאד הידועים לכל בעל שכל. אבל עקר למוד הקבלה עד תכונתו אי אפשר להבין כלל על פי דרכי החקירה, אדרבא, ברב הדברים הקבלה סותרת לגמרי דרכי החקירה, בפרט כונת המצוות – שזה בודאי אי אפשר להבין כלל על פי חקירה.

ועל כן באמת אנו רואין בחוש בכל דור ודור, בפרט עתה בעוונותינו הרבים, שכל הנכנס בדרכי חקירותם הוא פורק על לגמרי ומזלזל ברב המצוות – עד שמגלח זקנו, ואחר כך רבם ממירים דתם לגמרי, כאשר אנו רואים בעינינו בכל עת. אוי לעינים שכך רואות, אוי לאזנים שכך שומעות.

ומה להם לומר דעות בדרכי עבודת ה', מאחר שרואים בחוש שהם בעלי תאוות רעות, והם עם הזנות יפרדו, ופורקים על לגמרי, ופיהם מלא ליצנות בכל עת ממצוות התורה, "שתו בשמים פיהם, ולשונם תהלך בארץ" (תהלים עג), אשר קשה לסבל קול חרופיהם וגדופיהם מרחוק. והיו צריכים לקרע בכל עת על דבריהם, אך לא יספיקו כל בגדינו לקרע עליהם, כי פיהם מלא חרופים וגדופים על כל דרכי התורה בכל עת, ועל תנאים ועל האמוראים ועל גדולי הצדיקים, כמפרסם.

ולא די להם בדרך הזה – אשר הם הולכים בדרך "הישר" כזה אחרי שרירות לבם הזה הרע, כי גם הם רוצים להטעות את בני ישראל ללמד אותם דרכי עבודת ה', וכונתם הרעה ידוע ומבארת לכל מבין. יאבדו הם ואלף כיוצא בהם, ודבר אחד מדברי תורה אל יתבטל, ודבר אלקינו יקום לעולם.