# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/machnia-zedim/952/2/

לשונות שלהם

והנה זה סמוך ראיתי אחד (טמא מדבר, שמו ש.ב. ימ"ש נמחה זכרו, בהעתקתו ספר אחד האריך בהקדמתו בטנוף חלקלקות דבריו הטמאים המלאים אפיקורסות מתחלה ועד סוף) וכל דבריו להביא ראיות מדברי רבותינו ז"ל 'שצריכין ללמוד לשונות שלהם'. וכל דבריו המה מהבל יחד, כי היעלה על הדעת שכאשר נמצא אחד שצמחה ישועה על ידו על ידי שהיה מבין בלשונם, שמחמת זה יהיה חובה על כל ישראל ללמוד לשונותם?! הלא מצינו כמה אנשים שמבינים לשונותם ולא באת ישועה על ידם, וגם מצינו רב הצדיקים שהושיעו לישראל ולא יכלו לדבר כן בלשונותם. ואם נמצא צדיק אחד שהבין לשונותם, מחדושא לא ילפינן.

וגם אמרו רבותינו ז"ל (קידושין פב): 'אי אפשר לעולם בלא זכרים וכו', אשרי מי שבניו וכו', אוי למי וכו'', וזה ידוע שבודאי האשה היא קיום העולם וכו', ואף על פי כן אמרו שם 'אוי למי שבניו נקבות'. נמצא שאין ראיה, כי בודאי מכרח להאדם כל הדברים שהם צרך לעולם, הלא ראינו שצריכין בעולם כל מיני אמנות, ואם כן איך אפשר שידע האדם כל האמניות וכל החכמות וכל המלאכות, ואף על פי כן מתקים העולם.

כמו כן בענין הלשונות, כי בודאי אפלו בדורות הראשונים שלא היו לומדים לשונותיהם, אף על פי כן בודאי נמצא אז בכל דור אחד שסבב השם יתברך סבי סבות עמו שידע בלשונותם כדי שיושיע לישראל, כמו שנזדמן לדוד המלך ע"ה שהזמין השם יתברך ארי ודב אליו לנצחם כדי שיהיה סימן תשועה לישראל, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ויק"ר כו) על פסוק 'ובא הארי והדוב' (שמואל-א יז), וכמו שאמרו (רש"י על אסתר ב, יא): 'זה אחד משני צדיקים'; ולדבריהם, אם כן יהיה מכרח כל אדם ללחם עם ארי ודב כדי להושיע לישראל?.

ואדרבה, דבריהם סותרים עצמן, כי הלא אנו רואים שבימים הראשונים לא למדו לשונותם – ואף על פי כן נמצאו והיו כמה צדיקים שהושיעו לישראל, ובדורותינו אלה שנמצאים הרבה שלומדים לשונותם – ואין מי שיעמד בעדנו להושיע לנו, אדרבא, הם בעוכרינו, כי כל הצרות של ישראל באים על ידם, כמפרסם שנתינת המכס שבווין – שנותנין מהדלקת הנרות בשבת, נגזרו בעצת הפושעי ישראל שלמדו לשונותם; וכן כל מחשבותם עלינו – להלשין עלינו לפני השרים ולהכריח אותנו וכו'. אוי מה היה לנו.

ומגדל הצער והצרה אשר אי אפשר לנו לתקן כי אם על ידי ישועת ה', אי אפשר לדבר הרבה, כי על ידי דבורים ווכוחים כאלה אי אפשר להנצל מזה, כי אם על ידי תפלה ותחנונים וזעקות ושועות הרבה; על כן אין פנאי להאריך בזה.

וגם בימינו בסמוך, עקר הצרה המרה במדינת רוסיא לקח בני ישראל לחיל, על ידם נתגלגלה, כי מגלחי הזקן ועוד – שהולכים בדרכיהם ולומדים לשונותם שבכל המדינות, הם הפצירו על זה שיקחו בני ישראל לחיל, כמפרסם מאנשי קורלאנד ששלחו אל הממשלה דברי בקשות על זה.