# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/machnia-zedim/952/7/

"שארי בחבורא וסים בפרודא"

וזה מה שאיתא בסבא (זהר משפטים צה.) שהסטרא אחרא והנחש "שארי בחבורא וסים בפרודא" (מתחיל בחיבור ומסיים בפירוד), כי אמת הוא אחד כמבאר (בליקוטי א' סימן נא), והוא בחינת 'חבורא', כי האחדות מחבר יחד, אבל השקר הוא בחינת רבים, וזה בחינת 'פרודא', כי אין פרוד כי אם במקום רבים – שהוא בחינת שקר.

וזה "שארי בחבורא", כי על פי רב המחקרים מתחילים בחקירתם מאיזה אמת – שהם המשכלות שמניחים ליסוד והקדמה לדבריהם, אבל אחר כך על ידי זה האמת הולכים מסברא לסברא מדעה לדעה, עד שנבוכים בחקירות רחוקות, עד שמתרחקים מהאמת ובאים לשקרים וכפירות גמורות, וזהו "שארי בחבורא וסים בפרודא", שמתחילים באיזה אמת ומסימים בשקר גמור.

ומשם נמשך ונשתלשל כל מיני ההטעאות וההתרחקות של היצר הרע שמטעה את כמה בני אדם בכמה מיני טעיות הרבה, ובתחלה מתחיל להתלבש באיזה אמת, כגון איזה קשיא שקשה באמת, או איזה יסורים שיש לו באמת, ועל ידי זה הוא מטעה אותו למה שמטעהו רחמנא לצלן.

והכלל, שעל כל מיני קשיות שקשה להאדם על השם יתברך או על צדיקים או על ישראל, צריך להתחזק רק באמונה לבד, כי רב הקשיות אי אפשר לישבם בשום שכל (כמבאר בדברינו כמה פעמים). וצריך להתביש עצמו על שקלקל מחו עד שבא על דעתו אלו הקשיות והמבוכות שהם שטות באמת – כמבאר בדברי רבנו ז"ל כמה פעמים.