# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/malt-hshttchvt-al-kbry-htzdykym/12/

ומי שהוא נקי לגמרי מפגם הנעימות של כל אהבות של זה העולם, הוא יכול לעלות ולהמשיך מנעם העליון נעימות נצחי בתכלית המעלה, ששם אין מגיע שום פגם כלל, באפן שלא יוכלו החובלים לקלקלו בשום אפן... אבל צריכין לזה כח הצדיק הגדול מאד הנ"ל, שאין לו שום הסתכלות בזה העולם ושום נגיעה בנפילת הנעימות שנפל לזה העולם לכל התאוות, ועל־כן צריכין לנסע לצדיקים על ראש־השנה. ומחמת שאינו שכיח עתה בזמננו צדיק כזה שיהיה גדול במעלה כזאת, על־כן צריכין לילך ולנסע על קברי הצדיקים המפלגים במעלה שזכו לזה. ועין לעיל אות הנ"ל (שם הלכה ו, אות ז): (שם אות לג)

יג

תכף כשיצאה הבריאה מכח אל הפעל, אף־על־פי שאז עדין לא היה חס ושלום שום שקר וטמאה, אף־על־פי־כן כבר היה רשימה שישתלשל משם השקר, שהוא עקר הרע והטמאה, שאחיזתו מבחינת אחר הבריאה... ועל־כן צריכין לנסע לצדיקים הגבוהים וגדולים במעלה ביותר על ראש־השנה, כי אין מי שיודע לעסק בתקון זה כי אם הצדיקים הגדולים במעלה מאד; ואפלו גדולי הצדיקים אינם זוכים לזה בשלמות בחייהם, כי אם לאחר הסתלקותם ־ ובשביל זה הולכים על קברי הצדיקים בערב־ראש־השנה, כי עקר זה התקון הוא רק על־ידי גדולי הצדיקים אחר הסתלקותם, שאז הם מגיעים לתכלית שלמות מעלתם, להשיב נשמתם לתחלת שרש שרשה העליון, שעל־ידי־זה משיבין כל הבריאה התלוי בהם לשרש, וכוללין אחר הבריאה בקדם הבריאה, ומתקנין וממתיקין הכל ומבטלין אחיזת השקר בשרשו, וממתיקין ומתקנין כל הבחירה כלה של האדם בשרשה העליון. (שם, קיג)