# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/malt-hshttchvt-al-kbry-htzdykym/6/

כשפוגם חס ושלום, על־ידי אסור עריות או נשג"ז, רחמנא לצלן, שעל־ידי־זה מוריד הכבוד להעזי־פנים, הינו להסטרא־אחרא, חס ושלום, על־ידי שנתלבש נפש ישראל בכבוד העכו"ם, רחמנא לצלן, או להפך, וכן בשאר עריות ופגם הברית, שבכלם חמר האסור הוא כפי פגם הכבוד... ועל־כן עקר תקון הברית על־ידי קברי הצדיקים אמתיים כמבאר במקום אחר (לקו"מ קט), כי הסתלקותם וקבורתם הקדושה הוא על־ידי הכבוד דקדשה בבחינת "כבוד ה' יאספך", שזה נאמר על הסתלקות וקבורת הצדיק, כמובן בדברי רבותינו ז"ל, כי הצדיק בעת הסתלקותו זוכה להיות נאסף בקדשה גדולה אל כבוד ה', ועל־כן במקום קבורתו הקדוש ששם מקום אסיפתו, שם שרש כבוד ה' בחינת "כבוד ה' יאספך", וכל הנפשות הזוכין לבוא לשם נכללין בתוך כבוד ה' ועל־ידי־זה עקר תקונם הכללי, בפרט תקון הברית (הל' חובל בחבירו, אות י)... ועל־כן במקום קברי הצדיקים, שהוא בחינת תקון הברית, כי שם זוכה שתכלל נפשו בכבוד ה' כנ"ל, על־ידי־זה זוכה להתפלל בהתעוררות ובכונה גדולה ובלב שלם: (אוצר היראה, ברית, פד. פה)