# י

> מקור: https://rabenu.app/books/meshivatnefesh/140/1102/10/

מה שרב בני אדם טועים בעצמם וסוברים, שנפשם אינה קדושה משרשה וקשה להם לשוב אל ה’ להיות איש צדיק או איש כשר באמת כמו שאר צדיקים וכשרים כמרגלא בפומא דאינשי (כמרגל בפי אנשים) לומר, כשמספרין מאיש צדיק או מאיש כשר וירא באמת ומתחיל להתעורר בהם הרהורי תשובה גם כן להתקרב להשם יתברך, כי כל ישראל מלאים מחשבות של הרהורי תשובה והתקרבות להשם יתברך תמיד, אך אחר־כך תכף אומרים: מי יכול להתדמות לזה האיש צדיק וכו’ כי היה נשמה קדושה מנעוריו, כאלו צדקת הצדיקים וכשרים הוא רק מצד הנשמה הקדושה שיש להם מתולדתם, אשר באמת אינו כן. כי עקר צדקת הצדיק הוא רק על־ידי יגיעתו וטרחתו בעבודתו יתברך כמה וכמה ימים ושנים הרבה, והתגבר והתחזק בכל פעם ולא הניח את עצמו לפל בשום אפן, והרבה בתפלה ותחנונים עד שזכה למה שזכה. וכל אדם יכול להיות כמותם כי הבחירה חפשית כמאמר רבותינו זכרונם לברכה, כתר שם טוב מנח וכו’.

ובאמת ענין הטעות הזה שסוברים שנפשם אינה קדושה משרשה ומחמת זה אינם מתגברים לעשות כמעשה הצדיקים, כל זה נמשך מבחינת היכלי התמורות, שמשם בחינת החלוף שנחלף הבן מלך לבן העבד כמבאר ב”ספורי מעשיות”, שמחמת זה נפל למקום שנפל והלך בדרכים לא טובים, עד שהיה מספק בעצמו אם הוא בן המלך או בן העבד. כמו־כן הוא בכל אדם הרחוק מהשם יתברך בפרט בתקף סוף הגלות המר הזה, שהתגבר הבעל דבר מאד מאד עד שכמה בני אדם מיאשין את עצמן כאלו נפשם אינה מסגלת כלל לעבודת השם, וכל זה הוא רק פתוי היצר. כי באמת צריך האדם לידע ולהאמין, שנפש כל אחד מישראל גבוהה ויקרה מאד מאד, וכלם הם בחינת בני מלכים ויכולים לזכות למדרגות גבוהות וקדושות מאד כמו כל הצדיקים והכשרים, כי גם עליהם עברו מחשבות וחלישות הדעת כאלה וכאלה. אך היו משכילים לבלי להניח להטעות אותם והתגברו והתחזקו מאד עד שזכו למה שזכו - אשרי להם. וזה בחינת: “ויגבה לבו בדרכי ה’”: ברכות השחר הלכה ג’ אות ו’.