# קטו

> מקור: https://rabenu.app/books/meshivatnefesh/140/1102/115/

צריך האדם לחזק את עצמו להתקרב להשם יתברך תמיד מכל מה שיעבר עליו בגוף ונפש וממון, כי יש מי שמטעה את עצמו שאינו יכול להתקרב להשם יתברך מחמת רבוי היסורין והתלאות ודחקות הפרנסה שעובר עליו. ואם יסתכל בעין האמת יראה שכל היסורים העוברים עליו הם בחסד גדול, ולא באו עליו לרחק אותו על־ידי־זה מהשם יתברך חס ושלום, רק אדרבא, לקרב אותו ביותר ולעוררו בתשובה, ולפדותו על־ידי זה מענשים קשים רחמנא לצלן, ומדינה של גיהנם, ולזכות לעולם הבא. ובפרט שבתוך הצרה והיסורים בעצמן יכולין למצא בהם הרחבות גדולות, בחינת: “בצר הרחבת לי” (תהלים ד, ב), וכמבאר במקום אחר. וכן יש מי שמטעה את עצמו שאינו יכול להתקרב להשם יתברך מחמת עצם רבוי פגמיו שנתרחק על־ידם מאד מהשם יתברך.

וכבר מבאר בדברינו הרבה, שאסור לאדם ליאש עצמו חס ושלום, כי אפלו אם הוא כמו שהוא, אף־על־פי־כן עדין יכול לחטף תורה ומצוות ולזכות לחלק טוב לעולם הבא. וצריך לחזק את עצמו מאד בהנקדות טובות שמוצא בעצמו עדין, וידע ויאמין, כי עדין יש לו תקוה לשוב להשם יתברך באמת. ואם יאמר: האמת שהיסורים בחסדים גדולים, וגם יש בי נקדות טובות עדין, אך אף־על־פי־כן מה אעשה שרבוי הפגמים והקלקולים גברו עלי כל כך, עד שקשה לי לסבל גם מעט היסורים וכן עצם הקטנות וחלישת הדעת שיש בלבי מרבוי פגמי וקלקולי, אף־על־פי־כן על־ידי שיחזק את עצמו ויסתכל על החסדים וההרחבות, וכן על הנקדות טובות, על־ידי זה יוכל על־כל־פנים לחזק לבבו לשפך שיחו ותפלתו לפני השם יתברך ברחמים ותחנונים הרבה, עד שיושיעו השם יתברך בשלמות, ויציל אותו מכל היסורים, וימחל לו על כל עוונותיו, ויזכהו לתשובה שלמה: הלכות פריקה וטעינה הלכה ד, אות י”ג.