# קיח

> מקור: https://rabenu.app/books/meshivatnefesh/140/1102/118/

מְבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת, שֶׁבְּפֶסַח וּסְפִירָה מֻכְרָחִין לְקַבֵּל הַמֹּחִין שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּקַבְּלִין הַמֹּחִין דְּגַדְלוּת קֹדֶם הַמֹּחִין דְּקַטְנוּת, וְעַיֵּן שָׁם בְּעִנְיַן הַשִּׁנּוּיִים הַנִּפְלָאִים שֶׁיֵּשׁ בַּיָּמִים הָאֵלּוּ מִיּוֹם אֶל יוֹם בְּעִנְיַן הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין הַנַּ”ל. וּמְבֹאָר שָׁם שֶׁמַּה שֶּׁמֻּכְרָחִין לְקַבֵּל הַמֹּחִין אָז שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, הוּא מֵחֲמַת גֹּדֶל אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אַחֲרָא שֶׁהוּא זֻהֲמַת מִצְרַיִם שֶׁנֶּאֱחֶזֶת אָז בָּהֶם עֲדַיִן, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה הַהֶכְרֵחַ לְקַבֵּל הַמֹּחִין שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר. וְהִנֵּה אַף־עַל־פִּי שֶׁשָּׁם מְבֹאָר שֶׁאֵין מְקַבְּלִין הַמֹּחִין שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר רַק בַּיָּמִים הַלָּלוּ מֵחֲמַת הַנַּ”ל, אֲבָל תָּמִיד מְקַבְּלִין הַמֹּחִין כְּסֵדֶר. אַף־עַל־פִּי־כֵן מִמֵּילָא מוּבָן שֶׁכָּל זֶה לְעִנְיַן הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין בִּכְלָל שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הָעֲבוֹדָה שֶׁל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, אֲבָל בִּפְרָטִיּוּת כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם אֵינוֹ נָקִי מֵעֲווֹנוֹתָיו, וְצָרִיךְ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם בִּפְרָטִיּוּת, אֲזַי הוּא צָרִיךְ גַּם בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה לְקַבֵּל הַמֹּחִין שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, כְּפִי בְּחִינַת יְצִיאָתוֹ מִמִּצְרַיִם, דְּהַיְנוּ מִזֻּהֲמַת עֲווֹנוֹתָיו. וּכְלַל כָּל הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין וְהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל, הוּא לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית. וּבְכָל יוֹם וָיוֹם יֵשׁ חָכְמָה וְשֵׂכֶל מְיֻחָד, שֶׁזֶּה עִקַּר הַטּוֹב שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְהוּא עִקַּר אוֹר הַיּוֹם וְהַשֶּׁמֶשׁ שֶׁמֵּאִיר בְּכָל יוֹם, רַק ‘כָּל יוֹמָא אִית לֵהּ גָּדֵר מִלְּבַר דְּלָא יֵעוֹל כָּל בַּר נַשׁ לְהַאי טוֹב, כְּגוֹן חֲשׁוֹכָא דְּכַסְיָא לִנְהוֹרָא’ [כָּל יוֹם יֵשׁ לוֹ גָּדֵר מִבַּחוּץ, שֶׁלֹּא יִכָּנֵס כָּל אָדָם לְאוֹתוֹ טוֹב, כְּמוֹ הַחֹשֶׁךְ הַמְכַסֶּה עַל הָאוֹר] כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת קְלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפְּרִי, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּלַל כָּל הַסִּבּוֹת וְהַמְאֹרָעוֹת שֶׁעוֹבְרִין עַל כָּל אָדָם בְּכָל יוֹם, וְהִתְפַּשְׁטוּת וְהִשְׁתַּטְּחוּת הַבִּלְבּוּלִים שֶׁמִּתְגַּבְּרִין עַל הָאָדָם בְּכָל יוֹם, עַד שֶׁבְּכָל פַּעַם נִדְמֶה לוֹ שֶׁבְּזֶה הַיּוֹם אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְרוֹצֶה לִדְחוֹת אֶת עַצְמוֹ מִיּוֹם אֶל יוֹם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וְזֶה אִסּוּר גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר וּלְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל יוֹם וָיוֹם לְשַׁבֵּר הַגְּדָרִים וְהַמְּנִיעוֹת שֶׁמִּתְגַּבְּרִין עָלָיו, וְלִמְצֹא הַטּוֹב שֶׁבְּזֶה הַיּוֹם דַּיְקָא, וּלְהַמְשִׁיךְ הַמֹּחִין וְהַשֵּׂכֶל הַמְיֻחָד לְזֶה הַיּוֹם דַּיְקָא, וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה כְּפִי בְּחִינַת אוֹתוֹ הַיּוֹם דַּיְקָא, כַּמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים בַּאֲרִיכוּת: עיין לקוטי עצות חדש - יראה, אות קמ”ה; פסח וספירה אות קנ”ז קנ”ח.

וְהִנֵּה כְּפִי הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין שֶׁצָּרִיךְ לְקַבֵּל בְּכָל יוֹם בִּפְרָטִיּוּת, כְּמוֹ־כֵן זֶה לְעֻמַּת זֶה מִתְגַּבְּרִין וּמִשְׁתַּטְּחִין כְּנֶגְדּוֹ בְּחִינַת הַגְּדָרִים וְהַמָּסַכִים וְהַמְּנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ עַל הַטּוֹב שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם, כִּי כְּפִי הַשִּׁנּוּיִים הַגְּדוֹלִים שֶׁיֵּשׁ בֵּין הַמֹּחִין הַקְּדוֹשִׁים, כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שִׁנּוּיִים רַבִּים לְאֵין מִסְפָּר בְּעִנְיַן הַגְּדָרִים וְהַמְּחִצּוֹת שֶׁיֵּשׁ עַל כָּל יוֹם וָיוֹם, וּמִזֶּה נִמְשָׁכִין כָּל מִינֵי הַדְּחִיּוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים שֶׁבָּאִין עַל הָאָדָם בְּכָל יוֹם. וְעַל־כֵּן אַל יִפֹּל לֵב הָאָדָם עָלָיו אִם רוֹאֶה שֶׁבַּיָּמִים הַקּוֹדְמִים הִתְפַּלֵּל קְצָת בְּכַוָּנָה, וְהָיָה לוֹ אֵיזֶה נַיְחָא קְצָת מִן הַבִּלְבּוּלִים וְכוּ’, וְעַכְשָׁו מִתְגַּבְּרִין עָלָיו הַבִּלְבּוּלִים וְהַמְּנִיעוֹת בְּיוֹתֵר, כִּי יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ בִּבְחִינַת הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין דְּגַדְלוּת אֶצְלוֹ, שֶׁשָּׁם אֵין אֲחִיזַת הַחִיצוֹנִים שֶׁהֵם הַמְּנִיעוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים כָּל כָּךְ, וְעַכְשָׁו צָרִיךְ לְקַבֵּל גַּם בְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, וְלִפְעָמִים הֵם בְּחִינַת קַטְנוּת דְּקַטְנוּת, שֶׁשָּׁם הַסִּטְרָא אַחֲרָא נֶאֱחֶזֶת בְּיוֹתֵר, וְעַל־כֵּן נִדְמֶה לוֹ שֶׁקָּשֶׁה לַעֲמֹד כְּנֶגֶד הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים שֶׁבְּזֶה הַיּוֹם.

אֲבָל בֶּאֱמֶת צָרִיךְ לְהַאֲמִין, שֶׁבְּוַדַּאי גַּם בְּזֶה הַיּוֹם יֵשׁ בּוֹ טוֹב, רַק שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר הַגֶּדֶר שֶׁכְּפִי אוֹתוֹ הַיּוֹם, כְּדֵי לִזְכּוֹת לְזֶה הַטּוֹב שֶׁבְּזֶה הַיּוֹם דַּיְקָא כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּכָל יוֹם וָיוֹם כְּפִי אוֹתוֹ הַיּוֹם, וְאִם לִפְעָמִים מִשְׁתַּטְּחִים כְּנֶגְדּוֹ מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁגַּם הַיּוֹם הַזֶּה הוּא יוֹם, וְהוּא מָנוּי וְסָפוּר בִּימֵי חַיָּיו, וְעַל־כֵּן אִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, יִשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת בּוֹ עֲבוֹדָה אַחֶרֶת, לוֹמַר שְׁאָר תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת בְּכַוָּנָה, וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, אוֹ לִלְמֹד יוֹתֵר אוֹ לַעֲסֹק בְּמִצְווֹת וּגְמִילוּת חֲסָדִים. כִּי רָצָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וּבָרוּךְ הַשֵּׁם יֵשׁ לָנוּ בַּמֶּה לְהַחֲיוֹת עַצְמֵנוּ בְּכָל יוֹם בְּכַמָּה מִינֵי לִמּוּדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכַמָּה מִינֵי מִצְווֹת וְכוּ’. וְהָעִקָּר שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל שֶׁלֹּא יִטְעֶה חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהַיּוֹם הַזֶּה בָּטֵל וְהוֹלֵךְ, כִּי צָרִיךְ לַחֲשֹׁב בְּכָל יוֹם שֶׁאֵין לוֹ כִּי אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם לְבַד בִּבְחִינַת: “הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ”: הלכות פקדון ד, אות ה, ו, ז, ח.