# קכג

> מקור: https://rabenu.app/books/meshivatnefesh/140/1102/123/

שֹׁרֶשׁ הַבַּעַל דָּבָר וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא, הַיְנוּ שֹׁרֶשׁ הִשְׁתַּלְשְׁלוּת יְנִיקָתָם, הוּא מִבְּחִינַת תְּחִלַת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל הֶעֱלִים וְהִסְתִּיר אוֹר חָכְמָתוֹ בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה. וְהַהַעֲלָמָה וְהַהַסְתָּרָה הִיא כִּבְיָכוֹל כְּמוֹ בְּחִינַת גְּנֵבָה, כִּי בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יֵשׁ שָׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, רַק שֶׁהוּא מַעֲלִים וּמַסְתִּיר עַצְמוֹ, כִּבְיָכוֹל, בִּשְׁבִיל הַנִּסָּיוֹן וְהַבְּחִירָה, בִּבְחִינַת: “אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר”, וּכְעֵין שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁאָמַר הַקֵּיסָר: אֱלֹקֵיכֶם גַּנָּב הוּא, וְהֵשִׁיב לוֹ שֶׁהוּא לְטוֹבָה, וְכַמְבֹאָר שָׁם הַמָּשָׁל. וּמִשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַגְּנֵבָה וְהָעָרְמוֹת וְהַמִּרְמוֹת שֶׁל הַבַּעַל דָּבָר, שֶׁהוּא רֹאשׁ לְכָל הַגַּנָּבִים, וּבָא עַל הָאָדָם בְּעָרְמָה וּבְמִרְמָה גְּדוֹלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “יֶאֱרֹב בַּמִּסְתָּר” וְכוּ’ “יֶאֱרֹב לַחֲטוֹף עָנִי” וְכוּ’. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי אֱמֶת, עַל־יְדֵי שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁבְּכָל מָקוֹם נִסְתָּר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ תֹקֶף הִתְגַּבְּרוּת הַחֹשֶׁךְ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְחֵילוֹתָיו, אַף־עַל־פִּי־כֵן גַּם שָׁם יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אוֹר הָאֱמֶת, עַד שֶׁיָּאִיר לוֹ לָצֵאת מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ וְהָאֲפֵלָה, וּלְהִתְגַּבֵּר עַל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר, כִּי גַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֶאֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁיַּמְשִׁיךְ עַצְמוֹ אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, אָז בְּוַדַּאי אֵין חֹשֶׁךְ וְאֵין צַלְמָוֶת לְהִסָּתֵר שָׁם, כִּי “גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָּ” (תהלים קל”ט, י”ב) וּכְתִיב: “כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ ה’ אוֹר לִי” (מיכה ז, ח). וְאָז לֹא דַּי שֶׁיִּזְכֶּה לָצֵאת מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ, אַף גַּם יִזְכֶּה לְהוֹצִיא כָּל הַטּוֹב שֶׁהָיָה כָּבוּשׁ בָּהֶם מִכְּבָר. וְכָל מַה שֶּׁהַחֹשֶׁךְ מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּיוֹתֵר, יֵדַע שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר לְהַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ אֶל הָאֱמֶת, וְאָז יִזְכֶּה לְהוֹצִיא עַל־יְדֵי־זֶה הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ בָּהֶם יוֹתֵר וְיוֹתֵר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁהַגַּנָּב כְּשֶׁנִּמְצָא הַגְּנֵבָה בְּיָדוֹ מְשַׁלֵּם כֶּפֶל, וְאִם טְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ אָז מְשַׁלֵּם אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים: הלכות גנבה ה, אות ט י; ועין לקוטי עצות חדש אמת, אות ע”ז ע”ח.