# קכד

> מקור: https://rabenu.app/books/meshivatnefesh/140/1102/124/

עקר קדשת ישראל בכל יום הוא ציצית ותפלין, שהם בחינת אור האמת כמבאר בפנים, והם בחינת שור ושה. ולפעמים מתגברת הסטרא אחרא כל כך, עד שגונב חס ושלום גם בחינת השור ושה “וטבחו או מכרו”, שמטיל פגם או מבטלו לגמרי חס ושלום אפלו מעקר קדשתו, שהוא ציצית ותפלין. והוא גם הוא צריך להתגבר לבלי ליאש עצמו, ולמשך עצמו מעתה על־כל־פנים אל האמת לאמתו, ולדרש ולחתר לשוב אל השם יתברך באמת. כי סוף כל סוף מה יהיה ממנו, ויחפש ויבקש וידרש מעתה על־כל־פנים אחר תכליתו הנצחי, עד שיעזר לו השם יתברך שימצא הגנב, ואז יוציא ממנו בכפלי כפלים, בבחינת תשלומי ארבעה וחמשה הנ”ל (שם, אות ט”ו). ועין עוד התחזקות גדול ממה שיכולין הכל להתקרב להשם יתברך על־ידי אור האמת שמאיר גם בעצם חשכת לילה, שזה בחינת תפלת ערבית בלילה, שאז אין זמן ציצית ותפלין: עיין לקוטי עצות אמת, אות פ.