# קלד

> מקור: https://rabenu.app/books/meshivatnefesh/140/1102/134/

בתקף הגלות בתקף הירידה של נפש מישראל, כשנופל מאד חס ושלום לסטרא דמסאבא, אז דיקא אינו יכול לקבל חיות משום קדשה פרטית, כי אם מבחינת הקדשה העליונה מאד, שהיא יכולה להתעלם ולהסתתר גם במקומות הטמאים לגמרי, ולהחיות הנופלים לשם חס ושלום, בבחינת: “ועברתי בארץ מצרים” וכו’ אני ולא מלאך כידוע. ועל־כן באמת לפעמים הירידה היא תכלית העליה, כי מאחר שעל־כל־פנים באמת מקבלין בעת הירידה והגלות מהקדשה העליונה מאד, על־כן אין שום יאוש בעולם כלל, כי מכל המקומות הרעים והטמאים שבעולם יכולין לחזר אליו יתברך. כי אדרבא, שם דיקא מלבש ונסתר ונעלם קדשה עליונה מאד, ועל־כן אם יזכר אדם זאת בתקף ירידתו ונפילתו, ויאמין זאת באמונה שלמה, שדיקא במקומו מסתיר עצמו השם יתברך בעצמו להחיותו, ומרמז לו רמזים מרחוק לשוב אליו בשב ואל תעשה לבד, אז בודאי יכול לזכות להתקרב אליו יתברך מכל מקום שהוא, ולהפך הירידה לעליה, וכמבאר במקום אחר, דהינו שיזכה לתשובה שלמה שהוא בחינת יום כפורים, שאז עולין לשם לבחינת הקדשה העליונה הנ”ל בתכלית העליה. כי על־ידי התשובה שלמה ראויים לעלות לשם, ולקבל משם שפע גדול ורב טוב לבית ישראל ולהמתיק כל הצמצומים והדינים עד שעוונות נתהפכין לזכיות: שם, אות כ”א כ”ב.

חזק חזק ונתחזק:
תם ונשלם שבח לאל בורא עולם. זכות רבנו
הקדוש יגן עלינו ועל כל אחד מישראל,
זכות נ נח נחמ נחמן מאומן

תם ונשלם