# כא

> מקור: https://rabenu.app/books/meshivatnefesh/140/1102/21/

אי אפשר להיות איש ישראלי באמת ולעבד אותו יתברך כראוי, כי אם על־ידי עזות ועקשנות גדול דקדשה, כי הרבה הרפתקאות ועליות וירידות צריכין לעבר על כל אחד ואחד בלי שעור. ואם לא יהיה עקשן גדול לבלי להניח על־ידי זה מעט עבודתו שהתחיל, אזי אי אפשר לו שישאר על עמדו. בפרט כשרוצה לעשות דבר גדול, כגון לנסע ולבא לארץ ישראל שזה עקר קדשת איש הישראלי, והוא עקר נצחון המלחמה כמבאר במקום אחר, בודאי אי אפשר לנצח מלחמה זאת, כי אם על־ידי עקשנות גדול מאד. וזה עקר ההתפארות שהשם יתברך מתפאר בישראל, העקר הוא בהעזות והעקשנות של איש הישראלי שמפילין אותו בכל פעם, והוא מתחזק בכל עת בעקשנות גדול ואינו מניח להפיל את עצמו בשום אפן. ועקר קבלת התורה שהוא כלל ההתפארות, הוא רק על־ידי זה כמאמר רבותינו זכרונם לברכה: “מפני מה נתנה תורה לישראל, מפני שהם עזין” ובזה תלוי כל עבודת איש הישראלי מתחלה ועד סוף: הלכות ברכת המזון הלכה ד’ אות י”ב.