# כז

> מקור: https://rabenu.app/books/meshivatnefesh/140/1102/27/

כשהאדם עולה מדרגא לדרגא בעבודת השם זה בחינת בריאה חדשה, כי נעשה בריה חדשה ממש, בבחינת: “אני היום ילדתיך” הנאמר על האדם כשנעשה בר מצוה, דהינו בן שלש־עשרה שנה שנתחיב במצוות, כמבאר בזהר הקדוש, וכמו־כן הוא בכל עת שהאדם מקדש ומטהר עצמו ומקבל על עצמו על עבודת השם ביותר, שאז נאמר עליו, “אני היום ילדתיך”, כי נעשה בריאה חדשה ממש, ועל־כן קדם שזוכה לזה לעלות מדרגא לדרגא שיהיה נעשה בריה חדשה, קדם לזה צריך שיהיה ירידה שהוא תכלית העליה, כי הירידה היא מבחינת הצמצום של החלל הפנוי שהיה צריך להיות קדם הבריאה כידוע. וזה בחינת מאמר רבותינו זכרונם לברכה: ‘צדיקים - תחלתן יסורין וסופן שלוה’, כי היסורים באים מהצמצום שקדם לבריאה, וזה בחינת כל המניעות ועכובים שיש להאדם קדם שזוכה לעשות איזה מצוה או דבר שבקדשה, כי בכל דבר שבקדשה בוראים עולמות כידוע, ועל־כן צריך שיהיה הצמצום קדם, וזה בחינת המניעות הקודמין להדבר שבקדשה: הלכות תפלת המנחה הלכה ד’ אות ה’.