# כט

> מקור: https://rabenu.app/books/meshivatnefesh/140/1102/29/

מבאר בכתבי האר”י זכרונו לברכה (ע”ה, שער מטי ולא מטי), מענין הצמצומים הנפלאים ברצוא ושוב מטי ולא מטי שהיה קדם הבריאה, מה שבתחלה צמצם האור ואחר־כך התחיל להמשיך איזה בחינת אור, ואחר־כך חזר האור למקומו והשאיר רק איזה רשימה, כי לא היה אפשר עדין לסבל זה האור. ואחר־כך חזר והמשיך עוד הפעם איזה בחינת אור בצמצום חדש נפלא וחזר והעלימו, שלא יהיה רבוי אור, וכן היה הרבה פעמים וכו’ עד שנעשה בחינת חלל הפנוי. ואחר־כך המשיך אור המלכים ולא יכלו לקבל האור ונשברו ומתו וכו’, עד שהתחיל עולם התקון. וכל השבירה היתה על־ידי שלא היה אתערותא דלתתא [התעוררות מלמטה], ועקר האתערותא דלתתא הוא על־ידי האדם הבעל בחירה דיקא. אבל מזה בעצמו הוא כל הבחירה, כי כל כח היצר הרע הוא מהשבירה, ועל־ידי שמנצחין את היצר הרע בבחירתו, על־ידי־זה מתקן השבירה על־ידי אתערותא דלתתא, ועל־כן בהאדם תלויין תקון כל העולמות, ועל־כן נעשים אצל האדם כל הבחינות הנ”ל שהם בחינת הצמצומים הנ”ל, הינו מה שאור להביות הלב של איש הישראלי הוא בחינת אין סוף, כי אין סוף ואין תכלית לתשוקתו, וצריכין לצמצם ההתלהבות וכו’.

ואלו הצמצומים נפלאים הנ”ל שהיו קדם כלל הבריאה, כלם בהכרח שיעברו על האדם שהוא גמר תקון שלמות הבריאה, כי כלם לא היו כי אם בשביל האדם שהוא יתקן הכל על־ידי אתערותא דלתתא דיקא. וזה בחינת מה שהשם יתברך מאיר פניו קצת ואחר־כך מסתיר אותו, וכעין שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (מדרש תנחומא, פ’ נצבים), על פסוק (דברים כט, ט): “אתם נצבים היום” - היום הזה שהוא מאפיל ומאיר, כך עתיד להאפיל ולהאיר לכם.

וכל זה נעשה בכל דור ובכל אדם ובכל זמן, והכל בשביל הבחירה, כי על־ידי זה עקר הבחירה על־ידי ההתגלות וההעלמה, שזה בחינת כלל העליות והירידות שעוברין על האדם. ובשביל זה מי שרוצה לילך בדרכי השם צריך להיות בקי בהלכה בקי בעיל בקי בנפיק בקי ברצוא בקי בשוב, הינו לחזק עצמו בהשם יתברך בכל מה שעובר עליו, ולידע כי ההעלמה והצמצום הוא תכלית ההתגלות. רק שמחמת שהצמצומים משם שרש אחיזת הדינים והיצרין רעין, שמהם כל המחשבות רעות המתגרין בהאדם, על־כן צריכין להזהר מאד לברח מהם ולהמשיך בלבו מחשבות קדושות איך לעבד את השם יתברך. ועל־ידי כל זה זוכה לעבד את השם יתברך בהדרגה ובמדה, עד שעל־ידי־זה יתגלה אלקותו ומלכותו יתברך לכל באי עולם, ויתתקן העולם בשלמות על־ידי אתערותא דלתתא של האדם הבעל בחירה דיקא.

וזה עקר חדוש מעשה בראשית שבכל יום, שהשם יתברך מאפיל ומאיר יוצר אור ובורא חשך וכו’, הכל נמשך מבחינת הצמצומים הנ”ל של תחלת הבריאה, שעל־ידי־זה היה כל בריאת העולם וקיומו עד עתה. והעקר בשביל האדם הבעל בחירה שאליו נמסר הכל להמשיך אלקותו והתגלות מלכותו על־ידי הצמצומים הנ”ל כפי בחירתו, והעקר שצריך לצמצם אור התלהבות לבבו שלא יהיה בבחינת הריסה חס ושלום, ואחר־כך צריך לזהר להתגבר על המחשבות רעות ולהמשיך רק מחשבות טובות, עד שיעבד השם יתברך בהדרגה ובמדה שזה בחינת בריאת וקיום העולמות כנ”ל. וכל זה נעשה גם אצל הצדיקים בכל דרגא ודרגא, כי גם עליהם עוברים עליות וירידות הרבה, אך שהוא בדקות מאד בחינת חשכת המחין והארתן, וגם זה בדקות גדול מאד ובקדשה גדולה. אך ביותר צריכין תקונים אלו לאותן שכבר עברו על מצוות התורה חס ושלום וצריכין לשוב בתשובה, והכל בכח הצדיקים הגדולים שממשיכין רחמיו יתברך גם עליהם, ומאירין בלבם עצות עמקות והתחזקות נפלאה בכל פעם, באפן שיזכו לשוב בכל פעם מכל מקום שהם.

אבל אף־על־פי־כן בהכרח שיהיה להם איזה אתערותא דלתתא, כי בלא זה אי אפשר, וזה בחינת כל העליות וירידות אלפים ורבבות שעוברין על כל אדם, ואפלו על הרחוקים מאד מהשם יתברך. כי גם הם יש להם בחינת עליות וירידות, כי גם אצלם אין יום דומה לחברו, ואפלו ביום אחד יש לכל אחד כמה שנויים לאין מספר. ובפרט אלו המתעוררים לשוב להשם יתברך ולהתקרב להצדיקי אמת והם חלושי כח מאד, והבעל דבר מתגבר עליהם וחותר תחתיהם ורוצה להפילם חס ושלום, והם מתיגעים להתגבר ויש להם שנויים בחינת עליות וירידות בלי שעור, בחינת יעלו שמים ירדו תהומות וכו’, ועל כל זה צריכין התחזקות גדול ועצום מאד, והעקר בכח הצדיקים שכבר עמדו במלחמה של זה העולם כראוי בתכלית השלמות, והם מודיעים לנו שאין שום התעוררות להשם יתברך נאבד אפלו משאול תחתיות ומתחתיו, אדרבא, על־ידי־זה נעשים תקונים נפלאים על־ידי גדולי הצדיקים שמלקטים כל הנקדות טובות של בחינת ההתעוררות הללו ומתקנין אותם, ובונים מהם תקונים נפלאים, אך העקר שלא יהיו חולקים על־כל־פנים על הצדיקים הנ”ל, רק אדרבא, לקים דבריהם ולהתעורר בכל עת מחדש להשם יתברך, ואז יזכו סוף כל סוף לאחרית טוב, ויהיה להם חלק גדול בבחינת אתערותא דלתתא שעל־ידי־זה תקון כל העולמות: הלכות תפלת המנחה הלכה ז’ אות כג.