# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/meshivatnefesh/140/1102/3/

צריך כל אדם לידע, שבכל עת שמתנוצץ לו איזה התנוצצות אלקות, או אם נתעורר באיזה התעוררות חדש להשם יתברך, אזי מתגרים בו יותר ויותר, וצריך להיות חזק הרבה לבל יפל מזה, ואל יחלש דעתו על־ידי־זה, אפלו אם יהיה כן אלפים ורבבות פעמים חס ושלום, רק צריך להתחזק הרבה על־ידי התורה. הינו שיתחזק להמשיך חדושי תורה אמתיים, ואפלו מי שאינו זוכה לזה, יחזק את עצמו על־כל־פנים לעסק בתורה בהתעוררות חדש, ולקים את כל דברי התורה בפשיטות ותמימות, ולא יצא מדרכי התורה חס ושלום. כי אף־על־פי שלפי אור התלהבות לבבו, הוא נכסף להיות קדוש ופרוש ומבדל לגמרי מהבלי עולם הזה לפי הזריחה של ההתנוצצות הזה, ובאמת כך ראוי להיות, אך אם אף־על־פי־כן יצרו מתגבר עליו ומתגרה בו עתה ביותר דיקא, אל יפל לגמרי על־ידי זה חס ושלום, רק יתחזק לבלי לצאת על־כל־פנים מדרכי התורה בפשיטות, ויקים מקרא שכתוב: “אל תצדק הרבה ואל תרשע הרבה”, שלא ירשע הרבה חס ושלום על־ידי שרצה לצדק הרבה ולא עלתה בידו. ואז כשילך בדרך זה ויהיה חזק בזה הרבה, אז ילך לבטח דרכו ויוכל בכל פעם לעורר את עצמו להשם יתברך, ולסתם עיניו בכל עת מחיזו דהאי עלמא [מראות העולם הזה], ולבטל עצמו אליו יתברך. ואם יזכה לבטל את עצמו באמת מעתה לצאת מחיזו דהאי עלמא לגמרי כראוי באמת, בודאי מה טוב, ואם לאו חס ושלום, על־כל־פנים לא יפל מזה כלל וכלל, רק יחזק את עצמו להיות איש כשר בפשיטות גמור על־פי דרכי התורה הקדושה, כי התורה משברת ומבטלת כל הסטרא אחרא הרוצים להתגרות בנו חס ושלום: שם, ט”ז.