# לא

> מקור: https://rabenu.app/books/meshivatnefesh/140/1102/31/

אמרו רבותינו זכרונם לברכה במדרש (בראשית רבה פ) על פסוק: “ואני ברב חסדך אבוא ביתך” (תהלים ה, ח) וכו’ הנסמך אחר פסוק: “תאבד דברי כזב” (שם, ז) וכו’, שזה אמר דוד על דואג ואחיתפל והחולקים עליו, על זה סים: “ואני כאשר עשו כן עשיתי”, אך “ברב חסדך אבא ביתך” וכו’. וכן צריך כל אדם לומר על נפשו, בפרט כשיודע בנפשו באמת כאב עוונותיו, אזי צריך להחיות את עצמו ולחזק נפשו מאד בהחסדים שעשה עמו השם יתברך, שזכה להתקרב לצדיק האמת, ועל־כל־פנים שאינו חולק עליו וזוכה להכלל בתוך הישיבה הקדושה והבית המדרש הקדוש של הקבוץ הקדוש של הצדיק האמת, ולומר לנפשו ואני כאשר עשו החולקים כן עשיתי גם אני, אך אף־על־פי־כן ‘ברב חסדך’ שגמלת עלי ‘אבא ביתך’, הינו לבית המדרש הנ”ל שעל־ידי־זה כל תקוותי לנצח.

כי באמת נמצא בכל דור ישיבה של תלמידים עם רבי אמת, שעוסקין בבית־המדרש שלהם בחדושי תורה אמתיים, שיכולין לקרב להשם יתברך כל הנפשות הרחוקות מאד עד שקשה לתפסם ולקרבם אל הקדשה. ויש שנפלו לעמק הבכא בעמק הגיהנם ובשאול תחתיות על־ידי מעשיהם הרעים, והעקר על־ידי רבוי זהמת המחשבות רעות שלהם בפרט בתאות נאוף, שזה עקר היצר הרע כמבאר בזהר הקדוש (ויקרא טו). עד שיש יצר הרע שהוא מנול ממש שהוא מאוס ומזהם מאד, ומי שפוגע בו המנול הזה חס ושלום, אזי קשה לו להנצל ממנו, כי הוא מנול ומזהם מאד וכרוך מאד אחרי האדם הרוצה לתפסו במצודתו ופוגע בהאדם בכל עת, והוא עקר הפגע רע שאנו מתפללים בכל יום להנצל ממנו.

ועל זה אמרו רבותינו זכרונם לברכה (קדושין ל:): ‘אם פגע בך מנול זה - משכהו לבית המדרש’, כי זה עקר התקון שימשיך מחשבתו לתוך הבית המדרש הקדוש הנ”ל, שעל־ידי־זה בעצמו שיזכיר את עצמו שהוא בכלל הקבוץ הנ”ל, על־ידי־זה; ‘אם אבן הוא נמוח’ וכו’ (שם), כי מבית המדרש הנ”ל יוצא מעין קדוש וטהור כזה, שיכול לטהר כל הנפשות הירודות מאד על־ידי העצות עמקות וקדושות הנובעים ממנו, ולהעלותם מעמק הבכא ולהשיבם להשם יתברך.

ועל־כן מי שזוכה להכלל בתוך הבית המדרש הזה, צריך לחזק את עצמו מאד ולהאמין ולידע, כי כל נקדה טובה וכל איזה התעוררות דקדשה שהוא מתעורר בכל עת לנתק את עצמו ממחשבות רעות ולהמשיך על עצמו מחשבות קדושות, וכל מה שהוא חותר בכל יכלתו לעשות איזה טוב, אף־על־פי שבינו לבינו נעשה עמו מה שנעשה, וכבר היה כן אלפים פעמים, אף־על־פי־כן שום נקדה טוב אינו נאבד. כי הצדיק האמת שהוא הראש ישיבה, ראש הבית המדרש הקדוש, מרים ומקבץ ומאסף הכל לתוך בית הקדשה, ובונה מהם בנינים נפלאים על־ידי שמעלה בחינת אתערותא דלתתא ממקומות נמוכים כאלה דיקא, שזה עקר תקון כל העולמות התלוי באתערותא דלתתא של האדם הבעל בחירה דיקא, וכל מה שהדרגא נמוך יותר אזי יקר וחשוב ביותר כשעולה משם איזה התעוררות דקדשה, ועל־ידי־זה בונין הצדיקי אמת הבחינת משכן ובית־המקדש בכל דור, עד שעל־ידי־זה יבנה באמת ובשלמות גמור הבית האחרון שיתקים לעד: שם, ס”ה, ס”ו, ס”ז, ס”ח, ס”ט, פ”ב, פ”ג, פ”ז.