# מה

> מקור: https://rabenu.app/books/meshivatnefesh/140/1102/45/

ענין מה שדיקא בשעת התגברות החשך והירידה וההסתרה שבתוך ההסתרה, אז דיקא עקר זמן ההתקרבות וההתעוררות לתשובה באמת (עין לקוטי עצות חדש ראש־חדש אות י”ג וזה לשונו:) כשמגיעין לתכלית הירידה וההסתרה חס ושלום, אזי דיקא מקרבין להשם יתברך בתכלית הקרוב כביכול, כי שם בתכלית ההסתרה והירידה חס ושלום, שם מלבש השם יתברך בעצמו כביכול בלי לבוש בבחינת: “ועברתי בארץ מצרים” וכו’, “אני ולא מלאך” כידוע. נמצא שאז דיקא כשזוכה לגלות ההסתרה יכולין להתקרב אליו יתברך באמת, כי אז דיקא סמוכין אליו מאד, ועל־כן אזי דיקא יכולין להתקרב אליו יתברך ולחזר בתשובה. אך צריכין לזה דעת גדול לידע זאת ולכון השעה שמגיעין לתכלית ההסתרה, ולדעת שאזי דיקא מקרבין אליו יתברך מאד, שעל־ידי־זה מהפכין ההסתרה לדעת. כי כשאין יודעין זאת תוכל להתגבר באמת ההסתרה חס ושלום, עד שיפל מהדעת לגמרי ויתרחק ביותר חס ושלום. כי ההסתרה שהיא בחינת התגברות הסטרא אחרא, כל זה נמשך מבחינת שבירת כלים שהיה על־ידי רבוי אור.

נמצא, שאף־על־פי שבודאי ההסתרה היא ירידה גדולה מאד, מאחר שנסתר ונעלם ממנו אלקותו יתברך חס ושלום, עם כל זה מאחר שכל זה נעשה על־ידי בחינת רבוי אור, נמצא שבאמת מלבש שם דיקא אור גדול ונורא מאד, כי שם מלבש הוא יתברך בעצמו כביכול. על־כן צריכים לזה חכם גדול במעלה גדולה מאד שיזכה לדעת כזה, עד שיוכל לגלות כל ההסתרות אפלו ההסתרה שבתוך הסתרה ולהפכה לדעת, ודיקא אז יקרב את ישראל לאביהם שבשמים ויחזירם בתשובה כנ”ל. וזה בחינת יציאת מצרים שאז הגיעו לתכלית הירידה כידוע, וזה בחינת: “רדו שמה” בגמטריא שני מאות ועשר כמאמר רבותינו זכרונם לברכה, הינו שאז הגיעו לתכלית הירידה. אך משה רבנו זכה לדעת כזה, עד שאז דיקא זכה לגלות ההסתרה ולהפכה לדעת, ועל־ידי־זה נגאלו אז דיקא.

וזה בחינת קדוש החדש שהיו עוסקים בזה גדולי חכמי ישראל, שהיו בקיאין בסוד העבור. כי קדוש החדש הוא גם כן בחינת התגלות ההסתרה בעת שהיא בתכלית הפגם הנ”ל, כי הלבנה היא בחינת מלכות, ופגימת הלבנה היא בחינת הסתרה שמשם יניקת הסטרא אחרא כידוע, ועקר חיות המלכות הוא בחינת אור הדעת והחכמה שנמשך מחי החיים, וזה בחינת מה שהלבנה מקבלת הארתה מהשמש שהוא בחינת דעת הנ”ל. ודיקא כשהיא סמוכה לשמש מאד ועומד כנגדה בתכלית הקרוב, אז היא בתכלית ההסתרה והמעוט, ואינה מאירה להעולם כלל כידוע, ואזי כשמגיעה לתכלית המעוט וההסתרה, אזי תכף מתחלת להתמלאת, ואזי הוא בחינת מולד הלבנה כידוע. ועל־כן היו עוסקים בזה חכמים גדולים, כי צריך לזה דעת גדול שיוכל להפך תכלית ההסתרה והירידה לבחינת דעת כנ”ל, ועל־כן קדוש החדש הוא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל ונאמר בענין יציאת מצרים, כי הכל ענין אחד כנ”ל. ועל־כן שרש התשובה בראש חדש כמבאר במקום אחר, כי התגלות ההסתרה הנ”ל זה עקר התעוררות לתשובה. ועל־כן נוהגין להתעורר בתשובה בערב ראש־חדש ועושין יום כפור קטן, כי אזי הלבנה בתכלית המעוט וההסתרה, ועל־כן אז דיקא הוא זמן ההתקרבות, ועל־כן עושין אז תשובה וחוזרין אליו יתברך: הלכות ראש־חדש, הלכה ג אות ב.