# ס

> מקור: https://rabenu.app/books/meshivatnefesh/140/1102/60/

כל הבלבולים של כל אדם שמתאוה לכל התאוות, ואף־על־פי־כן רוצה לידע ולהבין הכל בשכלו המגשם, ובכל פעם קשה לו כמה קשיות על השם יתברך ועל הצדיקים וכו’. ואפלו אם קשה לו קשיות על עצמו גם זה אינו טוב, כי גם זה מעשה בעל־דבר שמחליש דעתו על־ידי הקשיות שקשה לו על עצמו, “איך אתה רוצה להתפלל בכונה והתלהבות, והלא בשעה הקודמת עשית כך וכך” וכו’, וכיוצא בזה בלבולים הרבה בלי שעור, וכל זה נמשך מזהמת הנחש שמבלבל דעת האדם שרוצה להבין הכל. כי באמת אין אנו יודעים כלל, ואפלו שלמה המלך עליו השלום, אמר: “כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי”, וכן בתהלים אמר: “ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך”. מכל שכן אלף אלפים ורבי רבבות קל וחמר אנשים פשוטים בפרט בדורות הללו. והכלל שאין האדם יודע כלל, רק צריך להתחיל בכל פעם מחדש בעבודת השם, וכל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה, ואז טוב לך לעולם, וסוף כל סוף תגיע לתכלית הטוב והנצחי בזה ובבא: הלכות בשר בחלב, הלכה ד אות י”ב.