# עג

> מקור: https://rabenu.app/books/meshivatnefesh/140/1102/73/

מי שיסתכל בעין האמת על בטול הזמן, ואיך הזמן עובר ופורח ואין לו מנוחה אפלו כרגע, כי באמת אין שום זמן כלל רק מחמת קטנות דעתנו נדמה לנו, כאלו יש איזה בחינת זמן, כמו שנדמה להאדם הישן וחולם ברבע שעה, ונדמה לו בחלומו שעברו עליו שבעים שנה, וכל זה מחמת קטנות דעתו אז. כי הלא תכף אחר־כך בהקיצו רואה בעיניו, שלא עבר עליו רק רבע שעה. כמו־כן ממש לענין מה שנדמה לו באמת שיש איזה בחינת זמן, ובאמת אין שום זמן כלל, כמבאר כל זה בפנים, ואם יסתכל האדם על־זה באמת, אזי בודאי ישים כל לבו לבטל הבלי הזמן ולשים כל תקותו בבחינת למעלה מהזמן.

גם על־ידי־זה שיאמין בבחינת למעלה מהזמן, על־ידי־זה לא יפל לעולם משום נפילה שבעולם יהיה איך שיהיה, כי יזכיר את עצמו שיש בחינת אני היום ילדתיך הנאמר במשיח שהוא בחינת למעלה מהזמן, ששם נתתקן הכל וכל הזמן שעבר נתבטל לגמרי ונעשה כאלו היום נולד ממש על־ידי בחינת למעלה מהזמן, שמשיגין הצדיקי אמת שהם בחינת משיח. וזה עקר התקוה וההתחזקות לשוב מכל הפגמים שנפל בהם כל אחד כפי בחינתו, שכלם נמשכים מבחינת המעשה הרע הנעשה תחת השמש והזמן. וכשרוצה לטהר את עצמו מזהמתו ולשוב להשם יתברך באמת ולהכלל בבחינת למעלה מהזמן, כי עקר התשובה הוא בבחינת למעלה מהזמן, כמבאר בפנים, אבל איך זוכין להפך ולתקן כל הימים והזמנים שעברו עליו בפגמים כאלו.

על־כן עקר תקותו ותקונו על־ידי בחינת למעלה מהזמן ששם נתתקן הכל, ונעשה כאלו היום נולד ממש. וכל זמן שיש להאדם נקדת האמונה שמאמין בהשם יתברך ובעולם הבא ובביאת משיח שהוא בחינת למעלה מהזמן הנאמר אצל משיח, על־ידי־זה יש לו תקוה לעולם. ואיך שהוא, מאחר שמחזק את עצמו במה שהוא, אזי יש תקוה לאחריתו על־ידי בחינת אני היום ילדתיך שהוא קדשת משיח, שמשם נמשך קדשה ותקון על כל הגרים ובעלי תשובה.

כי אפלו גר שנולד מזהמת העכו”ם וכשבא להתגיר אמרו עליו רבותינו זכרונם לברכה: ‘גר שנתגיר כקטן שנולד דמי' [דומה] (יבמות כב) בחינת: “אני היום ילדתיך”, מאחר שבא עתה לכנס בקדשת ישראל, מכל שכן הבעל תשובה שנולד בקדשת ישראל אף־על־פי שבאמת עבר עליו מה שעבר רחמנא לצלן, אף־על־פי־כן כשרוצה לשוב באמת ולכנס בקדשת ישראל בשלמות, אזי צריך לחשב בכל יום ובכל שעה כאלו היום נולד ממש, שזה נמשך מקדשת הצדיקים שהם בחינת משיח, שנאמר בו: “אני היום ילדתיך”, וזה עקר הכניסה לתשובה ולקדשת ישראל. כי כשיהיה בבחינה זאת לחשב בכל עת כאלו עתה נולד ואפלו אם יעבר עליו מה, יתחזק בכל פעם ויחשב בלבו שעתה נולד, אז בודאי סוף כל סוף יזכה להתקרב להשם יתברך ואז יתתקן הכל, כי הימים הראשונים יפלו והכל יתהפך לטובה על־ידי תשובתו השלמה, ויהיה נכלל הכל בבחינת למעלה מהזמן בבחינת משיח, בחינת: “אני היום ילדתיך”. וזה בחינת: “תשב אנוש עד דכא” (תהלים צ, ג), ודרשו רבותינו זכרונם לברכה: ‘עד דכדוכה של נפש’ (ירושלמי, חגיגה ב, א.), אף־על־פי־כן מועיל גם אז תשובה, בחינת (תהלים צ, ג): “ותאמר שובו בני אדם”, וכל זה על־ידי בחינת למעלה מהזמן, שזה בחינת “כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבר וכו’”, וזה גם כן שמתחיל המזמור, “אדני מעון וכו’ בטרם הרים ילדו וכו’ ומעולם עד עולם אתה אל”, שכל זה הוא בחינת למעלה מהזמן, כי דיקא על־ידי־זה זוכין לתשובה שלמה תמיד יהיה איך שיהיה, וכל המזמור זה סובב הולך על ענין זה, עין פנים: הלכות מילה הלכה ד אות י”ז, י”ח, י”ט.