# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/meshivatnefesh/140/1102/8/

הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְתוֹרָתוֹ הוּא אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית, וּכְמוֹ שֶׁאֵין עֲלִיָּה בָּעוֹלָם לְפִי גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ כִּי גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ וְכוּ’, כְּמוֹ־כֵן אֵין יְרִידָה בָּעוֹלָם, כִּי בְּכָל הַיְרִידוֹת חַס וְשָׁלוֹם, יֵשׁ יְרִידָה גְּרוּעָה בְּיוֹתֵר, וּמֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ יְרִידָה גָּרוּעַ מִזּוֹ חַס וְשָׁלוֹם, צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לִבְלִי לִפֹּל יוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם. וְעִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת הוּא בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים, שֶׁלֹּא עָמְדוּ לְעוֹלָם עַל מַדְרֵגָה אַחַת וְעָלוּ בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְמַדְרֵגָה גָּבוֹהַּ שֶׁבַּמַּדְרֵגוֹת, אֲפִלּוּ לְמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה וְנוֹרָאָה מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא הִסְתַּפְּקוּ אֶת עַצְמָן בָּזֶה, וְאוֹמְרִים, הֲלֹא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵין סוֹף וּמִי יוֹדֵעַ מַה שֶּׁיְּכוֹלִים בְּזֶה הָעוֹלָם לְהַשִּׂיג עוֹד. עַל־כֵּן הֵם מַתְחִילִים בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, עַד שֶׁבֶּאֱמֶת בָּאִים בְּכָל פַּעַם לְמַדְרֵגָה גְּבוֹהָה יְתֵרָה מְאֹד, וְכֵן לְעוֹלָם. עַל־כֵּן בְּכֹחַ צַדִּיקִים אֵלּוּ יֵשׁ תִּקְוָה לְכָל הַנּוֹפְלִים, וְאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל. כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁמִּירִידָה כָּזֹאת אִי אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן מִי יוֹדֵעַ גְּדֻלַּת חַסְדֵּי ה’, כִּי יֵשׁ חֶסֶד כָּזֶה אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁגַּם מִשָּׁם יְכוֹלִין לַעֲלוֹת, וְכָל צְעָקָה וּצְעָקָה שֶׁצּוֹעֵק אֲפִלּוּ בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת, אֵינוֹ נֶאֱבָד לְעוֹלָם, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה אַחַר־כָּךְ.

כִּי הַצַּדִּיקִים הַנַּ”ל מַשִּׂיגִים שֶׁכְּמוֹ שֶׁאֵין עֲלִיָּה לְעוֹלָם, כְּמוֹ־כֵן אֵין יְרִידָה לְעוֹלָם שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לַעֲלוֹת מִשָּׁם, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל אֶחָד, כִּי כָּל מַה שֶּׁהַצַּדִּיק עוֹלֶה לְמַדְרֵגָה גָּבוֹהַּ יוֹתֵר וּמַשִּׂיג יוֹתֵר גְּדֻלַּת הַשֵּׁם, הוּא מַשִּׂיג יוֹתֵר חַסְדֵּי הַשֵּׁם, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי מִדַּת הַחֶסֶד נִקְרֵאת גְּדֻלָּה כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁזּוֹכִים לְהַשִּׂיג בְּכָל פַּעַם גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר, הַיְנוּ גֹּדֶל חֲסָדָיו, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהַשִּׂיג כִּי אֵין שׁוּם יְרִידָה וּנְפִילָה בָּעוֹלָם, וְאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם, כִּי מַשִּׂיגִין בְּכָל פַּעַם חֲסָדִים כָּאֵלּוּ שֶׁהֵם עִקַּר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הַכֹּל יְכוֹלִין לַעֲלוֹת. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אֲפִלּוּ הַקְּטַנִּים בְּמַעֲלָה מְאֹד, וַאֲפִלּוּ אִם נָפְלוּ לְרִשְׁעוּת גָּמוּר חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְּקִרְבָּם, כָּל זְמַן שֶׁיְּכוֹלִים לָזוּז עוֹד בְּאֵיבָר אֶחָד, צְרִיכִין לְהַאֲרִיךְ אַפָּם וְרוּחָם, וּלְצַפּוֹת לִישׁוּעָה תָּמִיד, וּלְהִתְגַּבֵּר לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ בְּכָל מַה שֶּׁיְּכוֹלִין, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, כִּי אֵין שׁוּם תְּנוּעָה דִּקְדֻשָּׁה, וְלֹא שׁוּם אֲנָחָה וּצְעָקָה וְכִסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה וְכוּ’ נֶאֱבָד כְּלָל לְעוֹלָם, “כִּי לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם ה’”, כִּי רַבִּים רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל: שם, ט.