# צו

> מקור: https://rabenu.app/books/meshivatnefesh/140/1102/96/

אמרו רבותינו זכרונם לברכה: “ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריהו”, אוריה סימן לזכריה, כי כמו שנתקימה נבואת אוריה שהתנבא על החרבן, כן תתקים נבואת זכריה שהתנבא על הגאלה ועל בנין בית־המקדש. וזה הענין הוא בכלל, ובפרט גם כן לענין גאלת הנפש של כל אחד מישראל ותקון מעשיו, שזה בחינת בנין בית־המקדש בפרט, כי בטבע האדם להאמין בהקלקול, הינו שמאמין שעל־ידי מעשיו שאינם הגונים קלקל ופגם הרבה, שזה בחינת חרבן בית־המקדש, אבל על־ידי־זה נחלש דעתו מאד, עד שנדמה לו שכבר אבדה תקותו ואי אפשר לו לשוב ולתקן מעשיו עוד, וזה רק מעשי בעל־דבר, כי על־ידי־זה הוא פוגם בכל פעם ביותר חס ושלום. ובאמת צריכין לידע ולהאמין, כי כמו שיכולין לקלקל, כמו־כן יכולין לתקן גם כן, ולהיטיב מעשיו ולשוב בתשובה שלמה, עד שיתתקן כל מה שפגם. ואדרבא, מדה טובה מרבה, וצריכין אנו להתחזק בכל פעם בבטחון חזק ברב חסדיו ורחמיו יתברך, כי סוף כל סוף בודאי נזכה לשוב אל השם באמת, ויבנה הבית־המקדש, כמו שהבטיחנו על־ידי כמה נביאים וצדיקים, כמבאר בפנים: שם, אות י”א.