# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/meshivatnefesh/140/750/4/

כשרואה האדם שהוא מתפלל ומעתיר ומפציר הרבה זה זמן רב כל כך, שיזכה להתקרב לעבודתו יתברך, ואף־על־פי־כן אין מסתכלין עליו כלל ואין שומעין לו, רק אדרבה, נדמה לו שמרחיקין אותו מעבודתו יתברך בכל מיני הרחקות, וכאלו אין רוצין בו כלל וכלל, ועל־ידי־זה הוא נופל בדעתו ומרפה עצמו מעבודת השם חס ושלום, אזי צריך להתביש בעצמו על זה מאד, על שהרהר אחר מדותיו יתברך, כי באמת בודאי השם יתברך חנון ורחום וכו’, ובודאי רוצה לקרבו וכו’, על־כן צריך לחזר ולהתחזק בדעתו להתחיל בכל פעם מחדש כנ”ל: שם.