# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/meshivatnefesh/140/750/7/

אפלו אם אין האדם זוכה לעבודת השם, אף־על־פי־כן כל זמן שמיחל עדין להשם יתברך, בודאי צריך לחזק ולאמץ עצמו מאד בזה לבד גם כן, בבחינת: “חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים לה”’. ואל יפל בדעתו משום דבר שבעולם, כי אין רעה גדולה מנפילה רחמנא לצלן. וכן צריך כל אחד ואחד לחזק את חברו לבל יפל בדעתו משום דבר שבעולם, ואפלו אם הוא יודע בעצמו שהוא כמו שהוא, אף־על־פי־כן יחזק את חברו, כי את חברו בקל יותר לחזקו מלחזק את עצמו, כי אין חבוש מתיר את עצמו וכו’. וכשיזכה לבלי להפיל את חברו חס ושלום, אף על פי שהוא יודע בעצמו שהוא רחוק מעבודתו, רק אדרבא, יחזקו בכל מיני התחזקות ויחיהו וישיבהו בכל מיני דבורים המשיבין את הנפש, על־ידי זה יכול להיות, שאחר־כך יזכה גם הוא לחזר ולשוב לעבודת השם. עין שם: שם, ק”כ.