# קלב

> מקור: https://rabenu.app/books/michtavei-rabbi-natan-br-yehuda/132/

בָּרוּךְ ה', אוֹר לְיוֹם ו' עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ תַּזְרִיעַ וּמְצֹרָע, י"ז לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל[1115] [ב אייר] תרמ"ב, טְבֶרְיָא.

לִכְבוֹד אֹהֵב נַפְשִׁי, יְדִידִי אֹהֲבִי בֶּאֱמֶת, וָתִיק וְחָסִיד, כְּבוֹד שֵׁם תִּפְאַרְתּוֹ, מוֹרֵנוּ הָרַב נָתָן נ"י, עִם שְׁלוֹם זוּגָתוֹ תִּחְיֶה, וְעִם שְׁלוֹם בְּנוֹ – נֵרוֹ יָאִיר לְעוֹלָם.

מִכְתָּבְךָ עִם הַיַּי"שׁ[1116] קִבַּלְתִּי לְנָכוֹן, וּתְשׁוּאוֹת חֵן עַל הָעֵצָה שֶׁלָּכֶם – שֶׁלֹּא שְׁלַחְתֶּם הַכָּרִים וְהַכְּסָתוֹת [עִם ר' דֹּב]; כִּי יָרֵאתִי עַד מְאֹד שֶׁלֹּא לְהַטְעוֹת אֶת יְדִידֵנוּ ר' דֹּב נ"י, רַק מֵחֲמַת אֵין בְּרֵרָה – מֵחֲמַת דַּחֲקוּת בִּתִּי, לֹא הָיָה לִי שׁוּם אֹפֶן אַחֵר, וְהַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבוֹ; אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁר' יוֹסֵף נוֹסֵעַ – בְּוַדַּאי יוֹתֵר טוֹב לִשְׁלֹחַ עִמּוֹ.

אַךְ בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ וּמִזּוּגָתְךָ מָרַת יְדַאסִי לֵאָה תִּחְיֶה – שֶׁתַּעֲשׂוּ לְמַעַן הַמִּצְוָה, וְתִשְׂכֹּר אִשָּׁה אַחַת לְהָרִיק מֵהַכָּרִים הַנּוֹצוֹת לְהַכֶּסֶת הַשֵּׁנִי – וְלַעֲשׂוֹת כָּל אֶחָד שְׁנֵי כְסָתוֹת, וּלְשַׁלֵּם לָאִשָּׁה עֲבוּר זֹאת – עַל חוֹבִי, וְהָאַיין שִׁיטִין מֵהַכָּרִים[1117] יִהְיֶה עֲבוּרִי – כִּי אֲנִי צָרִיךְ לָהֶם; אַךְ קֹדֶם לֹא הָיָה לִי פְּנַאי לַעֲשׂוֹת בַּבָּיִת – מֵחֲמַת נְחִיצַת הַשַּׁיָּרָא. וְלָמָּה לוֹ לְהוֹבִיל אַרְבָּעָה שְׁטִייק[1118]? הֲלֹא יוֹתֵר טוֹב שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שְׁנֵי שְׁטִייק! וְהָאַיין שִׁיטִין מֵהַכָּרִים הֵם חֲדָשִׁים – וְצָרִיךְ אֲנִי לָהֶם. גַּם אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ לִטְרֹחַ עֲבוּרִי לִשְׁקֹל אוֹתָם כַּמָּה רָאטְל נִמְצָאִים מִשְׁקָלָם, וְלוֹמַר לְר' יוֹסֵף נ"י שֶׁהוּא יֹאמַר לְךָ מִבַּארָאט[1119] בְּאֵיזֶה מִקָּח מָכַר אוֹתָם, וְכַמָּה יַעֲלֶה עַל פַּזִיט[1120] – כְּפִי הַקּוֹנִים בְּבַארָאט, בִּכְדֵי שֶׁאוּכַל לִכְתֹּב לְבִתִּי תִּחְיֶה כַּמָּה הִיא צְרִיכָה לְקַבֵּל אֶצְלוֹ מְעוֹת רוּבָּל חָדָשׁ פַּזִיט.

וְאוֹדוֹת הַסַּךְ אַרְבָּעָה מַזִּ'ידֶעס[1121]: הֲלֹא שָׁלַחְתִּי לְךָ מִכְתָּב – עִם הַכָּרִים וְהַכְּסָתוֹת, וְשָׁם נֶאֱמַר שֶׁאֲנִי נָתַתִּי בְכָאן אַרְבָּעָה מַזִּ'ידֶעס לְר' יוֹסֵף אַזְלֶיר, וְעַתָּה אַתָּה כֹתֵב לִי שֶׁנִּשְׁלַח עַל־יְדֵי ר' חַיִּים יְהוֹשֻׁעַ נ"י – הֲלֹא ר' חַיִּים יְהוֹשֻׁעַ נָסַע עוֹד בְּיוֹם ד' לְבֵיתוֹ, וְהַמִּכְתָּב קִבַּלְתִּי בְּזוֹ הָרֶגַע?! וְאֶתְמוֹל בָּא אֵלַי ר' יוֹסֵף אַזְלֶיר נ"י – וְנָתַן לִי הַסַּךְ אַרְבָּעָה מַזִּ'ידֶעס בְּהַחְזָרָה, וְהָיִיתִי בַּחֲנוּת שֶׁל ר' חַיִּים יְהוֹשֻׁעַ נ"י, אֵצֶל הַנֶּאֱמָנִים – שֶׁיְּקַבְּלוּ אֶצְלִי וְלִשְׁלֹחַ לְךָ אוו"ז[1122], וְלֹא רָצוּ. אִם יִרְצֶה ה' בַּבֹּקֶר אֶרְאֶה אִם יִהְיֶה אִישׁ בֶּטַח[1123] – אֶשְׁלַח לְךָ תֵּכֶף, כִּי הֵם מֻנָּחִים אֶצְלִי; וְגַם אֲנִי שׁוֹלֵחַ לְךָ הֶחָבִיּוֹת מִיַּי"שׁ – עִם הֶעָרֵל מוֹסֵר כְּתָב זֶה, וְהוּא לָקַח אֶצְלִי עֲבוּר הַיַּי"שׁ, טִרְחָה – סַךְ שִׁשִּׁים פַּארֶיס; וְגַם אֲנִי שׁוֹלֵחַ לְבִתִּי גִּיטְל תִּחְיֶה שְׁלֹשָׁה זוּג זָאקִין[1124] חֲדָשִׁים – מֵאֲחוֹתִי חַנָּה תִּחְיֶה.

גַּם מְאֹד בַּקָּשָׁתִי מֵאֵת כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ לְהִתְפַּלֵּל עֲבוּר זוּגָתִי תִּחְיֶה, כִּי עֲדַיִן אֵינָהּ בְּקַו הַבְּרִיאָה בִּשְׁלֵמוּת; וּבְמוֹצָאֵי שַׁבַּת קֹדֶשׁ אָחַז לָהּ חֹלִי וְכוּ' וְרַגְלֶיהָ נְפוּחִים – אָט גֵּייעֶן זֵיי אָפּ, אָט זֶענֶען זֵיי וַוייטֶער גֶּעשְׁוָואלְן; אִיךְ קֶען שׁוֹין נִישְׁט אוֹיסְשִׁיסִין דָּאס רַחֲמָנוּת וָואס אוֹיף אִיהְר אִיז; ה' יִתְבָּרַךְ זָאל אוֹיף אִיהְר רַחֲמָנוּת הָאבְּן[1125] – בִּזְכוּת כָּל הַצַּדִּיקִים, וּבִזְכוּת רַבֵּנוּ זַ"ל וְתַלְמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ. חִזְקוּ וְאִמְצוּ בִּתְפִלָּה עֲבוּרָהּ, וַאֲנִי עֲבוּרְכֶם. וְגַם ה' יִתְבָּרַךְ יַעֲזֹר שֶׁיִּהְיֶה עַתָּה עֵת רָצוֹן אֵצֶל הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, שֶׁיַּמְלִיץ טוֹב בְּעַד אָחִיךָ יִשְׂרָאֵל אַרְיֵה נ"י – וִיבַטֵּל הַגְּזֵרָה מֵעָלָיו, וְיַחֲזִיר לוֹ הַדַּעַת בִּשְׁלֵמוּת – בְּתוֹךְ שְׁאָר חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.

וְהָאַיין שִׁיטִין הַנַּ"ל יִהְיֶה מֻנָּחִים אֶצְלְכֶם – עַד שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ בֶּטַח לִשְׁלֹחַ לִי; וְאִם לָאו, כְּשֶׁאֶהְיֶה אֶצְלְכֶם אֲקַבֵּל אוֹתָם. וּבַקָּשָׁתִי מְאֹד לְהָשִׁיב לִי תְּשׁוּבָה עַל מִכְתָּבִי.

וּלְמַעַן ה' בְּרִידֶער הַארְצִיגֶער! לָאמִיר נִישְׁט פַארְגֶעסְן אַז מֶ'צֵיילְט סְפִירָה, מְ'זָאל וִויסְן אַז אִיטְלִיכֶער טָאג אִיז אַ 'טָאג', סֶ'זָאל אִינְז חַס־וְשָׁלוֹם נִישְׁט אַוֶועקְגֵייעֶן דִּי טֶעג מִיט אַ פַּאק, מִיר זָאלְן בֵּיינְקֶען וֶוען וֶועלְן – מִיר שׁוֹין זוֹכֶה זַיין מְקַבֵּל זַיין דִּי תּוֹרָה[1126]: לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם – כְּפִי רְצוֹן רַבֵּנוּ זַ"ל וְתַלְמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ[1127], וְיִהְיֶה אֶצְלֵנוּ כְּמוֹ אֶחָד שֶׁמִּתְגַּעְגֵּעַ לְדָבָר טוֹב – וְהוּא סוֹפֵר הַיָּמִים מָתַי יַגִּיעַ לְיָדִי. וּלְמַעַן ה' אַל תִּדְאַג כְּלָל, כִּי מַה פָּעַלְתָּ בַּדְּאָגוֹת שֶׁדָּאַגְתָּ עַד כֹּה? הַדְּאָגוֹת אֵינָם מוֹעִילִים כְּלָל, אַדְּרַבָּא, הַדְּאָגוֹת הִיא עַבְדוּת – וְהַשִּׂמְחָה הִיא חֵרוּת[1128]!

זוּלַת זֶה חֲדָשׁוֹת אָיִן, רַק חַיִּים וְשָׁלוֹם, וְהַצְלָחָה וּרְפוּאָה שְׁלֵמָה לְזוּגָתְךָ תִּחְיֶה; וְיִפְקֹד ה' יִתְבָּרַךְ אֶתְכֶם בְּזֶה הַשָּׁנָה בְּזֶרַע שֶׁל קַיָּמָא, וּבִנְכֶם הַיָּקָר מוֹרֵנוּ הָרַב סֶענְדֶיר חַיִּים נ"י – יַאֲרִיךְ לָכֶם יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים וְתוֹרָה וַעֲבוֹדָה בְּעֹשֶׁר וְכָבוֹד, וְתִזְכּוּ לְגַדְּלוֹ לְתוֹרָה לְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים בְּתוֹךְ עֹשֶׁר וְכָבוֹד.

יְדִידְךָ אֹהַבְךָ בֶּאֱמֶת וְחָפֵץ בְּהַצְלָחַתְכֶם,

**נָתָן מִבְּרֶסְלֶב**

וּפְרֹס בְּשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ – בְּאַהֲבָה עַזָּה.

זוּגָתִי מָרַת בְּרַיְנֶע תִּחְיֶה וַאֲחוֹתִי מָרַת חַנָּה תִּחְיֶה פּוֹרְסִים בִּשְׁלוֹם אִמְּךָ תִּחְיֶה, וּבִשְׁלוֹם זוּגָתְךָ מָרַת יְדַאסִי לֵאָה תִּחְיֶה, וּבִשְׁלוֹם בִּנְכֶם הַיָּקָר הַמֻּפְלָא הַמֻּשְׁלָם הֶחָכָם כְּבוֹד מוֹרֵנוּ ר' סֶענְדֶיר חַיִּים – נֵרוֹ יָאִיר לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים, וְתִזְכּוּ לְגַדְּלוֹ לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.

וַאֲנִי שׁוֹלֵחַ לְךָ עִם הַמּוֹסֵר כְּתָב זֶה שְׁלֹשָׁה זוּג זָאקִין חֲדָשִׁים עִם הַפַאטְשֵׁיילֶע[1129] – כְּרוּכִים בְּיָחַד.

[1115] =לעומר.

[1116] +=יין שרף.

[1117] =שארית המילוי בכר.

[1118] +=חתיכות.

[1119] =ביירות.

[1120] +=סוג מטבע.

[1121] +=שם מטבע.

[1122] +=המחאה.

[1123] =אדם נאמן.

[1124] +=גרביים.

[1125] =הנה הולכים הם ונרפאים, והנה שוב מתנפחים הם עד למאד; איני יכול כלל לתאר את גודל הרחמנות שעליה. ה' יתברך ירחם עליה.

[1126] =ולמען ה' אחי הנלבבים! הבה לא נשכח שסופרים כעת ספירת העומר, שנדע שכל יום הוא 'יום', שחס־ושלום לא יחלפו לנו הימים בסערה אחת, ונצפה ונייחל – שנזכה כבר לקבל את התורה:

[1127] עי' שיהר"ן קלא.

[1128] +ליקו"מ ח"ב י.

[1129] +=מטפחת.