# קמט

> מקור: https://rabenu.app/books/michtavei-rabbi-natan-br-yehuda/149/

בָּרוּךְ ה', יוֹם ג' וַיֵּצֵא [ג כסלו] תרמ"ג, פֹּה עִיר הַקֹּדֶשׁ טְבֶרְיָא.

לִכְבוֹד יְדִידֵי נַפְשִׁי, אֹהֲבַי בֶאֱמֶת, וּמִשְׁתַּתֵּף בְּצָרוֹתֵיכֶם, שֶׁרוֹדְפִים [אֶתְכֶם] מֵחֲמַת שֶׁאַתֶּם מְקֹרָבִים לָאוֹר הַנֶּעֱלָם מִכָּל הָעוֹלָמוֹת – וְלֹא חַס־וְשָׁלוֹם מֵחֲמַת עֲבֵרוֹת חַס־וְשָׁלוֹם, וּבְוַדַּאי יִגְמֹר עִמָּכֶם לְטוֹבָה. לִכְבוֹד אֹהֵב נַפְשִׁי מוֹרֵנוּ הָרַב נָתָן, וְלִכְבוֹד אֹהֵב נַפְשִׁי מוֹרֵנוּ הָרַב ר' אַיְזִיק, עִם שְׁלוֹם בְּנֵי בֵיתוֹ.

הִנֵּה יְדִיעָה לָכֶם – שֶׁקִּבַּלְתִּי כָּל הַמִּכְתָּבִים שֶׁלָּכֶם, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי ר' חַיִּים חֲתַן ר' אִיתָמָר – קִבַּלְתִּי גַּם־כֵּן, רַק שֶׁהוּא שָׁכַח אוֹתָם, וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ – וְנִזְכַּר לוֹ. וְיֵשׁ לִי יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִפֵּרוּד לְבָבוֹת שֶׁבֵּינֵיכֶם – יוֹתֵר מֵהַמַּחֲלֹקֶת שֶׁעֲלֵיכֶם מֵהַמִּתְנַגְּדִים; וּבְדַעְתִּי הָיָה לִכְתֹּב אֵיזֶה מִכְתָּב לִידִידֵנוּ הַוָּתִיק וְחָסִיד ר' נַחְמָן נ"י, אַךְ יִשַּׁבְתִּי בְדַעְתִּי לִשְׁאֹל אֶתְכֶם אִם לִכְתֹּב אִם לָאו – כִּי אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יְקַיֵּם "מֵעוֹלָם לֹא עָבַרְתִּי עַל דִּבְרֵי חֲבֵרָי"[1285]; וְגַם אִם יָדַעְתִּי שֶׁדְּבָרַי הֵמָּה נִשְׁמָעִים אֵצֶל אָבִיךָ נ"י – בְּוַדַּאי לֹא עָצַלְתִּי לִכְתֹּב לוֹ, כִּי גֹּדֶל הַיִּסּוּרִים שֶׁיֵּשׁ לִי, שֶׁסִּפְּרָה לִי זוּגָתִי תִּחְיֶה מִבַּת ר' שְׁמוּאֵל הֶענִיךְ נ"י – גֹּדֶל הַיִּסּוּרִים שֶׁעֹשִׂים לְזוּגָתְךָ תִּחְיֶה, וְאָבִיךָ מְקַיֵּם וְ"הוּא בֵּין אַחִים יַפְרִיא"[1286].

וּבְלַיְלָה זוֹ לָמַדְתִּי הֲלָכָה ה' הִלְכוֹת בִּרְכוֹת הָרְאִיָּה – וְשָׁם תְּעַיְּנוּ וְתִרְאוּ גֹּדֶל הַחִיּוּב לֶאֱהֹב אֶת חֲבֵרוֹ, וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה מִזֶּה. וְזֶה אֲנִי רָצִיתִי לִכְתֹּב לָכֶם וּלְר' נַחְמָן נ"י: הַכְּלָל, אַחַי וְרֵעַי, הַאלְט אַייךְ זִיךְ אִין אֵיינֶעם[1287] בְּאַהֲבָה עַזָּה – וְיִהְיֶה ה' עִמָּכֶם, וְיִגְמֹר ה' עִמָּכֶם הַכֹּל לְטוֹבָה; וְשַׂמְּחוּ עַצְמְכֶם בְּכָל עֵת, כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ מִכָּל הַצָּרוֹת[1288] – וְתִזְכּוּ לְהַרְחָבוֹת גְּדוֹלוֹת. וּבְוַדַּאי לֹא עָשָׂה [כַּשּׁוּרָה] ר' אַיְזִיק נ"י שֶׁאָמַר לְהַ'יָּדוּעַ' שַׁבַּת שָׁלוֹם, אֲבָל אֵינָם צְרִיכִים לְהַרְחִיק בִּשְׁבִיל זֶה, כִּי אָנוּ עֹשִׂים דְּבָרִים גְּרוּעִים מִזֶּה – וְאֵין ה' יִתְבָּרַךְ מַרְחִיק אוֹתָנוּ, וְגַם רַבֵּנוּ זַ"ל וְתַלְמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ גַּם־כֵּן אֵינָם מַרְחִיקִים אוֹתָנוּ – רַק מְחַזְּקִים אוֹתָנוּ בְּכָל מִינֵי חִזּוּק, וּמִתְפַּלְלִים עֲבוּרֵנוּ בִּבְחִינַת דִּין, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה [נִבְאָשׁ] רֵיחֵנוּ חַס־וְשָׁלוֹם – רַק לְהַחֲיוֹת נִשְׁמוֹתֵינוּ[1289].

הַכְּלָל, אַחַי, גָּאט וֶועט אַייךְ אוֹיסְפִירְן – אוּן אִיהְר וֶועט אַלְסְדִינְג אִיבֶּער קוּמֶען, זַייט נִישְׁט קַיין 'מְיֻחָסִים'[1290], כִּי כְּבָר בִּזּוּ אֶת רַבֵּנוּ זַ"ל בְּפָנָיו בִּזְלַאטִיפּוֹלִי בַּמֶּרְחָץ[1291], וְגַם [אֶת] תַּלְמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ, וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי בְעַצְמִי אֵיךְ שֶׁהָיוּ מְבַזִּים אוֹתוֹ בְּפָנָיו – וְהוּא סָבַל הַכֹּל וְעָשָׂה אֶת שֶׁלּוֹ, וְעַתָּה אָנוּ רֹאִין מַה שֶּׁזָּכוּ עַל־יְדֵי־זֶה; וְגַם אַתֶּם תִּסְבְּלוּ – בְּוַדַּאי יִהְיֶה הַכֹּל לְטוֹבָה. וּמַה שֶּׁר' אַיְזִיק נ"י כָּתַב לִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִכָּל הַצְּדָדִים וּמִן הַשְּׁכֵנִים, זֶהוּ נִסָּיוֹן שֶׁלְּךָ – שֶׁתִּזְכֶּה, אִם תִּהְיֶה חָזָק בְּכֹחֲךָ, לְכָל טוּב סֶלָה; וְלֹא תִשְׁכַּח הַמַּעֲשֶׂה מֵהַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַמְבֹאָר בְּסוֹף חַיֵי מוֹהֲרַ"ן[1292].

**דִּבְרֵי אֹהַבְכֶם, נָתָן מִבְּרֶסְלֶב**

וּפְרֹס בִּשְׁלוֹם כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וּבִפְרָט לְר' נַחְמָן נ"י. וּבַקָּשָׁתִי מֵאִתְּכֶם, שֶׁתֹּאמְרוּ לְר' חַיִּים קְרַאסִין־שְׁטֵיין נ"י, שֶׁר' שִׂמְחָה נ"י שָׁלַח אֵלַי כָּל הַחֲפָצִים שֶׁלּוֹ, וְכָתַב לִי – שֶׁאֶכְתֹּב לְר' חַיִּים הַנַּ"ל שֶׁהוּא יָבֹא גַּם־כֵּן; אַךְ הוּא מַמְתִּין בְּשָׁם עַל מָעוֹת – שֶׁצְּרִיכִין לִשְׁלֹחַ לוֹ ר' א"ד נ"י, וּכְשֶׁיָּבֹא לְכָאן – אֲזַי יִסַּע תֵּכֶף לִצְפַת תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן.

וְגַם אֲנִי מְבַקֵּשׁ מֵאִתְּכֶם: אֵיךְ שֶׁשָּׁמַעְתִּי בְּכָאן שֶׁיְּדִידֵנוּ ר' דֹּב נ"י הָיָה בְּשָׁבוּעַ הֶעָבַר בְּבַארָאט[1293], וְאֶפְשָׁר בָּא לִצְפַת תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן, אוּלַי יֵשׁ אֶצְלוֹ מִכְתָּבִים לְיָדִי אוֹ מָעוֹת – שֶׁתִּשְׁלְחוּ לִי תֵּכֶף, כִּי נָחוּץ הוּא לִי. וְגַם אוּלַי בָּא ר' יוֹסֵף גַּם־כֵּן – אוּלַי יֵשׁ אֶצְלוֹ; וְתַחְקְרוּ מֵאִתּוֹ: אֶפְשָׁר הָיוּ בְּחַאנִירָאד – וְרָאוּ בְּנֵי זוּגָתִי תִּחְיֶה, וְאֶפְשָׁר יֵשׁ לָהֶם אֵיזֶה מִכְתָּב מֵהֶם – וּתְחַיּוּ זוּגָתִי; כִּי הִיא בּוֹכָה וּמְיַלֶּלֶת יוֹמָם וָלַיְלָה, כִּי מִיּוֹם בֹּאִי מִחוּץ־לָאָרֶץ לֹא הָיוּ לָהּ שׁוּם יְדִיעָה מֵהֶם.

**דִּבְרֵי הַנַּ"ל**

וְגַם לִכְתֹּב לִי הַמִּכְתָּב שֶׁשָּׁלַחְתִּי עַל־יְדֵי ר' מֹשֶׁה הִירְשׁ נ"י, שֶׁהָיָה רָצוּף בּוֹ מִכְתָּב לְבוּקַרֶעסְט[1294] – אִם קִבַּלְתֶּם לְנָכוֹן.

**נָתָן, **הַחוֹנֶה בִּטְבֶרְיָא

[1285] שבת קיח:

[1286] הושע ג טו. היינו מפריד בין אחים.

[1287] +=אחזו עצמכם יחד.

[1288] ראה ליקו"מ ח"ב י.

[1289] +ליקו"מ ח"ב ח.

[1290] =ה' ינחה אתכם ותזכו לכל, ואל תהיו 'מיוחסים'.

[1291] +חיי"מ קיד.

[1292] +סי' תרח.

[1293] +=ביירות.

[1294] =בוקרשׂט.