# קמט

> מקור: https://rabenu.app/books/michtavei-rabbi-natan-br-yehuda/149/

ברוך ה', יום ג' ויצא [ג כסלו] תרמ"ג, פה עיר הקדש טבריא.

לכבוד ידידי נפשי, אהבי באמת, ומשתתף בצרותיכם, שרודפים [אתכם] מחמת שאתם מקרבים לאור הנעלם מכל העולמות – ולא חס־ושלום מחמת עברות חס־ושלום, ובודאי יגמר עמכם לטובה. לכבוד אהב נפשי מורנו הרב נתן, ולכבוד אהב נפשי מורנו הרב ר' איזיק, עם שלום בני ביתו.

הנה ידיעה לכם – שקבלתי כל המכתבים שלכם, אפלו על־ידי ר' חיים חתן ר' איתמר – קבלתי גם־כן, רק שהוא שכח אותם, ושאלתי אותו – ונזכר לו. ויש לי יסורים גדולים מפרוד לבבות שביניכם – יותר מהמחלקת שעליכם מהמתנגדים; ובדעתי היה לכתב איזה מכתב לידידנו הותיק וחסיד ר' נחמן נ"י, אך ישבתי בדעתי לשאל אתכם אם לכתב אם לאו – כי איני יודע אם יקים "מעולם לא עברתי על דברי חברי"[1285]; וגם אם ידעתי שדברי המה נשמעים אצל אביך נ"י – בודאי לא עצלתי לכתב לו, כי גדל היסורים שיש לי, שספרה לי זוגתי תחיה מבת ר' שמואל העניך נ"י – גדל היסורים שעשים לזוגתך תחיה, ואביך מקים ו"הוא בין אחים יפריא"[1286].

ובלילה זו למדתי הלכה ה' הלכות ברכות הראיה – ושם תעינו ותראו גדל החיוב לאהב את חברו, ומה שנעשה מזה. וזה אני רציתי לכתב לכם ולר' נחמן נ"י: הכלל, אחי ורעי, האלט אייך זיך אין איינעם[1287] באהבה עזה – ויהיה ה' עמכם, ויגמר ה' עמכם הכל לטובה; ושמחו עצמכם בכל עת, כי בשמחה תצאו מכל הצרות[1288] – ותזכו להרחבות גדולות. ובודאי לא עשה [כשורה] ר' איזיק נ"י שאמר לה'ידוע' שבת שלום, אבל אינם צריכים להרחיק בשביל זה, כי אנו עשים דברים גרועים מזה – ואין ה' יתברך מרחיק אותנו, וגם רבנו ז"ל ותלמידו הקדוש גם־כן אינם מרחיקים אותנו – רק מחזקים אותנו בכל מיני חזוק, ומתפללים עבורנו בבחינת דין, בכדי שלא יהיה [נבאש] ריחנו חס־ושלום – רק להחיות נשמותינו[1289].

הכלל, אחי, גאט וועט אייך אויספירן – און איהר וועט אלסדינג איבער קומען, זייט נישט קיין 'מיחסים'[1290], כי כבר בזו את רבנו ז"ל בפניו בזלאטיפולי במרחץ[1291], וגם [את] תלמידו הקדוש, ואני שמעתי בעצמי איך שהיו מבזים אותו בפניו – והוא סבל הכל ועשה את שלו, ועתה אנו ראין מה שזכו על־ידי־זה; וגם אתם תסבלו – בודאי יהיה הכל לטובה. ומה שר' איזיק נ"י כתב לי שיש לו מכל הצדדים ומן השכנים, זהו נסיון שלך – שתזכה, אם תהיה חזק בכחך, לכל טוב סלה; ולא תשכח המעשה מהבעל שם טוב המבאר בסוף חיי מוהר"ן[1292].

**דברי אהבכם, נתן מברסלב**

ופרס בשלום כל אנשי שלומנו, ובפרט לר' נחמן נ"י. ובקשתי מאתכם, שתאמרו לר' חיים קראסין־שטיין נ"י, שר' שמחה נ"י שלח אלי כל החפצים שלו, וכתב לי – שאכתב לר' חיים הנ"ל שהוא יבא גם־כן; אך הוא ממתין בשם על מעות – שצריכין לשלח לו ר' א"ד נ"י, וכשיבא לכאן – אזי יסע תכף לצפת תבנה ותכונן.

וגם אני מבקש מאתכם: איך ששמעתי בכאן שידידנו ר' דב נ"י היה בשבוע העבר בבאראט[1293], ואפשר בא לצפת תבנה ותכונן, אולי יש אצלו מכתבים לידי או מעות – שתשלחו לי תכף, כי נחוץ הוא לי. וגם אולי בא ר' יוסף גם־כן – אולי יש אצלו; ותחקרו מאתו: אפשר היו בחאניראד – וראו בני זוגתי תחיה, ואפשר יש להם איזה מכתב מהם – ותחיו זוגתי; כי היא בוכה ומיללת יומם ולילה, כי מיום באי מחוץ־לארץ לא היו לה שום ידיעה מהם.

**דברי הנ"ל**

וגם לכתב לי המכתב ששלחתי על־ידי ר' משה הירש נ"י, שהיה רצוף בו מכתב לבוקרעסט[1294] – אם קבלתם לנכון.

**נתן, **החונה בטבריא

[1285] שבת קיח:

[1286] הושע ג טו. היינו מפריד בין אחים.

[1287] +=אחזו עצמכם יחד.

[1288] ראה ליקו"מ ח"ב י.

[1289] +ליקו"מ ח"ב ח.

[1290] =ה' ינחה אתכם ותזכו לכל, ואל תהיו 'מיוחסים'.

[1291] +חיי"מ קיד.

[1292] +סי' תרח.

[1293] +=ביירות.

[1294] =בוקרשט.