# קנה

> מקור: https://rabenu.app/books/michtavei-rabbi-natan-br-yehuda/155/

בָּרוּךְ ה', יוֹם ה' וָאֵרָא [כה טבת] התרמ"ג, פֹּה טְבֶרְיָא תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן.

שָׁלוֹם וְכָל טוּב סֶלָה לִכְבוֹד הָאַבְרֵךְ הַמֻּפְלָא, הַמֻּשְׁלָם חָכָם וְנָבוֹן, מוֹרֵנוּ הָרַב אֱלִיעֶזֶר – נֵרוֹ יָאִיר וְיוֹפִיעַ כַּשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרָיִם, שֶׁיִּחְיֶה לְשָׁלוֹם לְיָמִים טוֹבִים, אָמֵן.

אַל יִהְיֶה לְפֶלֶא בְעֵינֶיךָ שֶׁלֹּא הֵשַׁבְתִּי לְךָ עַד כֹּה עַל מִכְתָּבְךָ מִנִּדּוֹן הַשִּׁדּוּךְ אֲשֶׁר עָרַךְ לִפְנֵיכֶם; תֵּדַע: בְּעֵת שֶׁהִשַּׂגְתִּי מִכְתָּבְךָ לֹא הָיִיתִי בְּקַו הַבְּרִיאָה, שֶׁהָיִיתִי חוֹלֶה הַקַּאטִיר[1336] רַחֲמָנָא לִצְּלָן עֵרֶךְ עֲשָׂרָה יָמִים – וְלֹא הָלַכְתִּי אֲפִלּוּ לְבֵית־הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל, אַךְ זוּגָתִי תִּחְיֶה רָאֲתָה עַצְמָהּ עִם אֵם הַזְּקֵנָה שֶׁל הַנֶּחְמָד[1337] – וּבָאתָה לִשְׁאֹל מִי וָמִי[1338], וְסִפַּרְתִּי לָהּ – וְהוּטְבָה בְעֵינֶיהָ עַד מְאֹד; אַךְ אֲנִי רָצִיתִי לַחֲקֹר מַהוּת הָעֶלֶם בְּלִמּוּד – וְלֹא יָכֹלְתִּי לֵילֵךְ בַּחוּץ. אַחַר־כָּךְ בָּאתָה אֵיזֶה אִשָּׁה וְאָמְרָה אֵיזֶה שֶׁקֶר – שֶׁאַנְשֵׁי קַארְלִין אֵינָם מַסְכִּימִים לְהִשְׁתַּדֵּךְ עִם אַנְשֵׁי בְּרֶסְלְבֶר, וְאַחַר־כָּךְ עוֹד הַפַּעַם הָיְתָה זוּגָתִי תִּחְיֶה בַּשּׁוּק, וְרָאֲתָה אִמּוֹ וְהַזְּקֵנָה – וְשָׁאֲלוּ אוֹתָהּ מַה שֶּׁנִּשְׁמַע מִזֶּה, וְאָמְרָה זוּגָתִי: הֲלֹא שָׁמַעְתִּי שֶׁאֵינְכֶם רוֹצִים מֵחֲמַת בְּרֶסְלְבֶר, וְאָמְרוּ: מִי הִגִּיד לָכֶם? הֲלֹא אָבִינוּ הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ מֵחֲמֶּעלְנִיק הוּא מְחֻתָּן[1339], וְר' אַבְרָהָם בֶּער הוּא שֵׁנִי בְשֵׁנִי שֶׁלּוֹ[1340], וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁכֻּלָּם אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים!

וּכְשֶׁשָּׁמַעְתִּי הִתְחַלְתִּי לַחֲקֹר מַהוּת הָעֶלֶם: רֵאשִׁית, הוּא בְּרִיאָה יָפָה. וְגַם בְּלִמּוּד הוּא טוֹב, הַיְנוּ שֶׁיָּכוֹל לִלְמֹד דַּף גְּמָרָא בְּכָל מָקוֹם, רַק פּוֹסֵק לֹא לָמַד; וְהוּא הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהַנָּכוֹן. אַחַר־כָּךְ רָאִיתִי עִם אָחִיו, מוֹרֵנוּ הָרַב יְחִיאֵל נ"י – שֶׁהוּא הַכֹּתֵב בְּהַכּוֹלֵל וָואהְלִין, וְהוּא גַּם־כֵּן נֶחְמָד לַבְּרִיּוֹת, וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ מַה יִּהְיֶה הַהִתְחַיְּבוּת: אַתֶּם תִּתְּנוּ שְׁנֵי אֲלָפִים גְּרָאשׁ – וְהֵם יִתְּנוּ שְׁנֵי אֲלָפִים וְחָמֵשׁ מֵאוֹת גְּרָאשׁ, וְהַמָּעוֹת יִהְיֶה מְעוֹת טְבֶרְיָא, וּמִזֶּה הַמָּעוֹת יְקַבְּלוּ עַל הַמַּתָּנוֹת: הֵן לְהַכַּלָּה, וְהֵן לְהֶחָתָן – כַּמָּה שֶׁיִּרְצוּ, וּבְכָאן מְזוֹנוֹת לְהַזּוּג רַק שָׁנָה אֶחָת. וּבִיסִילִיק הַנָּדָן[1341] יִהְיֶה כָךְ: בְּעֵת הִתְקַשְּׁרוּת יַעֲשׂוּ רַק רָאשֵׁי פְרָקִים – וְיַגְבִּילוּ זְמַן עַל הַתְּנָאִים, וּבְעֵת הַתְּנָאִים יִהְיֶה הַסִּלּוּק מֵהַנָּדָן מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים; כִּי ר' יְחִיאֵל נ"י יִכְתֹּב לְאָבִיו נ"י – וְיִשְׁלַח תֵּכֶף הַנָּדָן, כִּי כָּתַב שֶׁהַנָּדָן הוּא צָרַר תַּחַת יָדוֹ זֶה זְמַן כַּבִּיר.

וְתֵדְעוּ שֶׁהֵם רוֹצִים מְאֹד – כִּי סִפַּרְתִּי לָהֶם מֵאֵיזֶה מִשְׁפָּחָה אַתֶּם, אַךְ אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת הַגְּמָר – אִם אַתֶּם תִּסְעוּ לְכָאן אוֹ אִם הֵם יִסְעוּ לְמַחְנְכֶם, עַל־כֵּן תִּכְתְּבוּ לִי אִם אַתֶּם רוֹצִים עַל אֹפֶן זֶה שֶׁכָּתַבְתִּי לָכֶם, וְגַם כַּמָּה יִהְיֶה הַחְזָקָה שֶׁלָּכֶם[1342] – וַאֲדַבֵּר עוֹד הַפַּעַם. וְתֵדְעוּ שֶׁהֵם אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים וּמִמִּשְׁפָּחָה הֲגוּנָה – הֵן מִצַּד הָאָב, וְהֵן מִצַּד הָאֵם.

וְאַךְ מֵאֵת ה' הַמְזַוֵּג זִוּוּגִים יִגְמֹר בְּ"כִי טוֹב" – וְ'אֵין טוֹב אֶלָּא צַדִּיק'[1343], וּבִזְכוּת רַבֵּנוּ שֶׁאָמַר שֶׁהוּא יוֹדֵעַ הָעִנְיָן מִשִּׁדּוּכִים וְזִוּוּגִים – שֶׁלֹּא יָדַע עֲדַיִן שׁוּם אָדָם בָּעוֹלָם, וְהוּא הַשַּׁדְכָן הַגָּדוֹל[1344], יַעֲזֹר לָכֶם ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה בְּשָׁעָה מֻצְלַחַת, וְזִוּוּג הֶהָגוּן מִן הַשָּׁמָיִם – לַאֲרִיכַת יָמִים לְשָׁנִים טוֹבִים וּלְדוֹרֵי דוֹרוֹת, אָמֵן סֶלָה.

דִּבְרֵי הֶחָפֵץ הַצְלָחַתְכֶם וְאֹהַבְכֶם בֶּאֱמֶת,

**נָתָן מִבְּרֶסְלֶב**

וּפְרֹס בְּשָׁלוֹם לְחָמִיךָ נ"י.

[1336] +=חולשה וצינון.

[1337] =סבתו של המיועד לשידוך.

[1338] =לברר על הכלה.

[1339] =ר' אברהם דוב (בער) מחמלניק שהיה מחותנו של רבנו ז"ל (בנו ר' יוסקה נשא את אדל).

[1340] קרוב מִדור שני. ע"פ סנהדרין כז:

[1341] +=מעות הנדוניה.

[1342] =החזקת הזוג לאחר נישואיהם.

[1343] עי' ליקו"מ כג.

[1344] עי' ליקו"מ ח"ב פט; חיי"מ תקצה.