# טז

> מקור: https://rabenu.app/books/michtavei-rabbi-natan-br-yehuda/16/

בָּרוּךְ ה', יוֹם ב' רֹאשׁ חֹדֶשׁ שְׁבָט תרל"ז, פֹּה טְבֶרְיָא תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.

לִכְבוֹד יְדִידֵנוּ, הֲלֹא הוּא הַוָּתִיק וְחָסִיד, הַמֻּפְלָא וּמֻפְלָג, אֹהֵב נַפְשִׁי וְכוּ', כְּבוֹד שֵׁם תִּפְאַרְתּוֹ, מוֹרֵנוּ הָרַב צְבִי נ"י, עִם שְׁלוֹם זוּגָתוֹ וּבְנֵי בֵיתוֹ.

מַזָּל טוֹב לָכֶם, ה' יִתְבָּרַךְ יַעֲלֶה וִירוֹמֵם מַזַּלְכֶם וְקַרְנְכֶם לְמַעְלָה וּלְמַעְלָה בָּזֶה וּבַבָּא, אָמֵן נֶצַח סֶלָה וָעֶד.

מִכְתָּבְכֶם הַיָּקָר שֶׁקִּבַּלְתִּי, עִם הַבַּקָּשָׁה עַל הַחֲתֻנָּה – קִבַּלְתִּי לְנָכוֹן, וְהָיָה לִי לִמְשִׁיבַת נֶפֶשׁ שֶׁזָּכָה אָחִי יְדִידִי לִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּשִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה כָזוֹ – שֶׁאֵין לָהּ שִׁעוּר, וּפֵרוֹת הַקְּדוֹשִׁים אוֹכְלִין בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לָעוֹלָם הַבָּא[177].

וְהַיֹּשֶׁר הָיָה שֶׁאֶסַּע גַּם אֲנִי לִהְיוֹת בְּצַוְתָּא חֲדָא לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת אָחִי, אַךְ מֵחֲמַת כַּמָּה טְעָמִים אֵינִי יָכוֹל לִנְסֹעַ: אֶחָד. מֵחֲמַת הוֹצָאוֹת – שֶׁהַשָּׁעָה דְּחוּקָה לִי עַתָּה; וְאִם הָיָה לָכֶם עֵת רוֹוֵחַ בְּאֹפֶן אַחֵר – הָיִיתִי נוֹסֵעַ עַל הוֹצָאוֹת שֶׁלָּכֶם, אַךְ אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁלְּעֵת עַתָּה אַתֶּם גַּם־כֵּן דְּחוּקִים, עַד יַשְׁקִיף ה' וִירַחֵם עֲלֵיכֶם לְהוֹצִיא הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַמֻּנָּחִים בְּהַמָּעוֹת שֶׁלָּכֶם הַכָּשֵׁר מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת, אֲשֶׁר לְפִי דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל בְּהַתּוֹרָה הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ[178] וּלְפִי תַּלְמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ בְּהִלְכוֹת גְּבִיַּת מִלְוֶה הֲלָכָה ג' – מְבֹאָרִים שֶׁעַל־יְדֵי מִשְׁפָּט יְכוֹלִין לְהַכְנִיעַ הָרַע וּלְהוֹצִיא כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים. וּתְעַיְּנוּ בַּהֲלָכָה זֹאת – וְתִמְצְאוּ מַרְגּוֹעַ לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם; וְתַאֲמִינוּ שֶׁבְּוַדַּאי בְּכֹחַ רַבֵּנוּ זַ"ל, אִם תַּעַסְקוּ בָזֶה – בְּוַדַּאי תְּשַׁבְּרוּ הָרַע, וְאֶת הַטּוֹב תּוֹצִיאוּ. וְגַם טִלְטוּל הַדֶּרֶךְ קָשֶׁה עָלַי גַּם־כֵּן.

וְאַף שֶׁרְצוֹנִי חָזָק מְאֹד לֵרָאוֹת בְּכָל עֵת עִם אַחִים אֲהוּבִים כָּאֵלּוּ – אֲשֶׁר אַהֲבַתְכֶם תְּקוּעָה בְלִבִּי, וַאֲנִי אֹהֵב אֶתְכֶם בְּאַהֲבָה עַזָּה – אֲשֶׁר כָּל מֵימוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת רִשְׁפֵּי אַהֲבַת לְבָבֵנוּ; עַל־כֵּן רְצוֹנִי חָזָק, אַךְ אֵינִי יָכוֹל עֲדַיִן לְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. עַל־כֵּן אֲנִי מַבְטִיחַ לָכֶם שֶׁאִם יִרְצֶה ה' בְּיוֹם ה' – בְּיוֹם הַחֻפָּה, אֶשְׂמַח גַּם אֲנִי בְּשִׂמְחַתְכֶם. וְאַתֶּם תִּרְאוּ לִשְׂמֹחַ מְאֹד שֶׁה' יִתְבָּרַךְ עָזַר לָכֶם לְהַשִּׂיא יְתוֹמָה. וְאֵצֶל רַבֵּנוּ זַ"ל הָיָה מִצְוַת הַכְנָסַת כַּלָּה מֵהַמִּצְוֹת הַגְּדוֹלוֹת – כָּךְ שָׁמַעְתִּי מֵאַדְמוֹ"ר רַבִּי נָתָן זְצוּקַ"ל. וְעִקַּר הַמִּצְוָה כְּשֶׁיִּהְיֶה בְשִׂמְחָה.

וַה' יִתְבָּרַךְ יִתֵּן לָכֶם שִׂמְחָה בִּלְבַבְכֶם – עַד שֶׁיִּהְיֶה 'לִבּוֹ נָשָׂא אֶת רַגְלָיו'[179], לְרַקֵּד הַרְבֵּה וּלְהַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים[180] – אֲפִלּוּ מֵהַמָּמוֹן שֶׁלָּכֶם וּמִכָּל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם. כִּי כָּךְ אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל[181]: אִם אַתֶּם תִּהְיוּ שְׂמֵחִים, יִהְיֶה טוֹבָה גְדוֹלָה לְהָעוֹלָם; וְאָנוּ צְרִיכִים לְהַאֲמִין בְּכָל דִּבּוּר שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁאֵינוֹ פָשׁוּט – אֶלָּא יֵשׁ בּוֹ רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אָנוּ צְרִיכִים לְקַיְּמָם בִּפְשִׁיטוּת וּבִתְמִימוּת: הַמְחָאַת כַּף וְרִקּוּדִין בַּיָּדַיִם וּבָרַגְלַיִם, וְרַבֵּנוּ זַ"ל יַעֲשֶׂה מִזֶּה מַה שֶּׁהוּא יוֹדֵעַ. וַאֲנִי שׁוֹלֵחַ דְּרָשָׁה גִּישַׁאנְק[182] אֶחָד בִּישְׂלִיק[183], וַאֲנִי נוֹתֵן לָהֶם חַיִּים אֲרֻכִּים וְחַיִּים טוֹבִים וְכָל הַמַּתָּנוֹת שֶׁנָּתְנוּ לְהַזּוּג הַיָּדוּעַ[184]. וְכָל הַחֲתֻנּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הֵם רֶמֶז מִזֶּה הַחֲתֻנָּה, וּבִפְרָט אֵצֶל אֵלּוּ שֶׁמַּאֲמִינִים בְּאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים – בְּוַדַּאי הָרֶמֶז גָּדוֹל עַד לִמְאֹד, בַּאדַארְף מֶען טַאקֶע אַהאִילִי טוּהְן בְּחֶדְוָה גְדוֹלָה[185].

גַּם אֲנִי מְבַקֵּשׁ מְאֹד מִמַּעֲלָתוֹ, וְגַם יְדִידֵנוּ ר' קַלְמָן מְבַקֵּשׁ אֶתְכֶם: אֵיךְ אֵצֶל הַגֵּר צֶדֶק זַ"ל הָיָה שְׁנֵי כָּרִים קְטַנִּים וְקָאלְדִירֵי[186], וְהֵם שֶׁל ר' קַלְמָן נ"י – שֶׁנָּתַן לוֹ לְהָנִיחַ עֲלֵיהֶם, גַּם תְּפִלִּין דְּרַבֵּנוּ תָּם קִבֵּל אֵצֶל הַסּוֹפֵר בְּלֹא מָעוֹת, אֶפְשָׁר תּוּכְלוּ לַעֲשׂוֹת לוֹ טוֹבָה לְהַחֲזִירָם לוֹ – כִּי הֵם שֶׁלּוֹ. וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם כַּמָּה מָסַר נַפְשׁוֹ ר' קַלְמָן עֲבוּרָם, וְהוּא עַתָּה עָנִי גָּדוֹל; וְחוּץ מִזֶּה, הוּא בַּעַל חוֹב עֲבוּרוֹ בְּעַד חָלָב וְשֶׁמֶן זַיִת – מֵאָה וְשִׁבְעִים וָשֵׁשׁ גְּרָאשׁ, לְאִשָּׁה אַחַת אֲשֶׁר הִיא תּוֹבַעַת אוֹתוֹ בְּכָל עֵת וָרֶגַע, וַאֲפִלּוּ לֶחֶם צַר וּמַיִם לַחַץ גַּם־כֵּן אֵין לוֹ – אֲשֶׁר אֵין לְהַעֲלוֹת עַל הַכְּתָב הָרַחֲמָנוּת שֶׁעָלָיו. וְגַם הַדִּירָה שֶׁלּוֹ נִגְמֶרֶת בַּחֲצִי חֹדֶשׁ זֶה[187] – וְאֵין לוֹ בַּמֶּה לִשְׂכֹּר דִּירָה, כִּי אֵין לוֹ אֲפִלּוּ פְּרוּטָה אֶחָת, וְאֵין אֲנִי יוֹדֵעַ מָה הוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת; ה' יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עָלָיו חִישׁ מַהֵר, עַל־כֵּן מַה שֶּׁתּוּכְלוּ לְהַצִּיל לוֹ יִהְיֶה חָשׁוּב לְמִצְוָה גְדוֹלָה אֲשֶׁר אֵין עֲרֹךְ אֵלֶיהָ.

יוֹתֵר חֲדָשׁוֹת אָיִן, רַק חַיִּים וְשָׁלוֹם.

**[נָתָן מִבְּרֶסְלֶב]**

[177] +פאה א, א.

[178] +ליקו"מ נט.

[179] +ליקו"מ לב.

[180] +ליקו"מ י.

[181] חיי"מ פב; ימי מוהרנ"ת טו.

[182] +=מתנה לדרשה.

[183] +=שם מטבע.

[184] +סיפו"מ יג.

[185] =בודאי צריכין לעשות עניני שמחה ולהלהיבה בחדוה גדולה.

[186] +=שמיכה.

[187] =תם חוזה השכירות.
