# כד

> מקור: https://rabenu.app/books/michtavei-rabbi-natan-br-yehuda/24/

בָּרוּךְ ה', יוֹם ג' לְסֵדֶר כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה ה' אֱלוּל תרל"ז, פֹּה טְבֶרְיָא.

לִכְבוֹד בְּנִי הַיָּקָר, הַנִּצְמָד בְּקִירוֹת לְבָבִי וְנֶחְקַק בְּמֹחִי וּבְרוּחִי, מוֹרֵנוּ הָרַב אַיְזִיק נ"י, עִם שְׁלוֹם זוּגָתוֹ, הִיא כַּלָּתִי הַצְּנוּעָה וְהַחֲסוּדָה מָרַת קֵילֶא תִּחְיֶה, עִם שְׁלוֹם נֶכְדָּתִי מָרַת חַיָּה לַאנֶע תִּחְיֶה, וְנֶכְדָּתִי הַנְּעִימָה מָרַת פֵיְגָלֶע תִּחְיֶה, וְנֶכְדָּתִי הַצְּנוּעָה מָרַת יֶענְטֶא תִּחְיֶה, וְנֶכְדִּי הֶחָבִיב וְהַנָּעִים מוֹרֵנוּ הָרַב נַפְתָּלִי מֹשֶׁה נ"י, וְנֶכְדִּי הַיָּקָר וְחָבִיב מוֹרֵנוּ הָרַב שִׁמְעוֹן נ"י.

וַה' הַשּׁוֹמֵעַ, טוֹב וְהַמֵּטִיב, הוּא יֵיטִיב לָכֶם הַכְּתִיבָה וְהַחֲתִימָה טוֹבָה – עִמָּכֶם, וְעִם בָּנַי וּבְנוֹתַי, וּבְנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, וְעִם כָּל אַחַי וְאַחְיוֹתַי – הֵם וּבְנֵיהֶם עִם בְּנוֹתֵיהֶם, וְכָל בַּעֲלֵיהֶם וּנְשׁוֹתֵיהֶם, בַּטּוֹב, בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל, בְּתוֹךְ כְּלַל יִשְׂרָאֵל, אָמֵן נֶצַח סֶלָה וָעֶד.

בָּרוּךְ ה' פֹּה אֲנִי וְזוּגָתִי תִּחְיֶה, וְאִמִּי תִּחְיֶה, וַאֲחוֹתִי, וְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ – הַדָּרִים בִּצְפַת תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן, וּבִירוּשָׁלַיִם תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן, כֻּלָּם בְּחַיִּים וְשָׁלוֹם. כֹּה אֶזְכֶּה לִשְׁמֹעַ מִכֶּם הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם, וְשָׁלוֹם דַּיְקָא, וְהַצְלָחָה וּבְרָכָה מִתּוֹךְ שָׁלוֹם, אָמֵן נֶצַח סֶלָה וָעֶד.

אַחַר דְּרִישַׁת שְׁלוֹמְכֶם הַטּוֹב כַּמִּשְׁפָּט, בָּאתִי לְהוֹדִיעֲךָ יְדִידִי בְּנִי שֶׁלֹּא הָיָה בְדַעְתִּי לִכְתֹּב לְךָ עוֹד מִכְתָּב עַד אַחַר רֹאשׁ־הַשָּׁנָה הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, אַךְ מֻכְרָח אֲנִי לִכְתֹּב לְךָ – מֵחֲמַת גְּזֵרַת אָבִי זַ"ל שֶׁגָּזַר עָלַי לִכְתֹּב לְךָ. וַאֲסַפֵּר לְךָ מַעֲשֶׂה.

מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה: אֲנִי נָסַעְתִּי עַל יָאר־צַייט[224] מֵאָבִי זַ"ל לְעִיר הַקֹּדֶשׁ צְפַת תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן, וְשָׁם נִתְמַהְמַהְתִּי שְׁלֹשָׁה עָשָׂר יָמִים – מֵחֲמַת שֶׁנָּסַעְתִּי לְר' צְבִי, וְגַם לִהְיוֹת עֶרֶב רֹאשׁ־חֹדֶשׁ עַל צִיּוּן הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הָאֲרִ"י זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ אָמֵן, וְעַל שְׁאָר צִיּוּנִים הַקְּדוֹשִׁים; וּבְשָׁבוּעַ הֶעָבָר בְּיוֹם ב' וּבְיוֹם ד' וּבְיוֹם ו' רָאִיתִי אָבִי זַ"ל בַּחֲלוֹם, וְאָמַר בְּדֶרֶךְ קוּבְלָנָא: שָׁמַעְתִּי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁיֵּשׁ בֵּין בְּנִי מִיכְל נ"י, וּבֵין נֶכְדִּי – שֶׁהוּא בִּנְךָ אַיְזִיק נ"י; וְאַף שֶׁבְּגוּף הָעֵסֶק מִתְּחִלָּה הָיָה בִּנְךָ צוֹדֵק, אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהוּא כְּפוּי טוֹבָה – אֵיךְ שֶׁבְּנִי גִּדֵּל אוֹתוֹ וְלִמֵּד עִמּוֹ וְנָשָׂא אוֹתוֹ, וְעַל זֶה הָיָה קִטְרוּג גָּדוֹל עָלָיו; וַאֲנִי עָמַדְתִּי לְמֵלִיץ – וְלֹא הוֹעִיל, אַךְ הִמְלַצְתִּי עָלָיו בִּטְעָנָה אֶחָת: שֶׁהוּא יָדַע בְּעֵת שֶׁיָּשַׁב בְּנוֹ, הֵיכָן בְּנִי זְאֵב טָמַן עַצְמוֹ מֵהַגְּזֵרָה – וְלֹא הִגִּיד, וְנָתְנוּ לוֹ אַרְכָּא אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים, וְהָיָה צָרִיךְ לִי לֵילֵךְ לְבִנְךָ אַיְזִיק נ"י, לוֹמַר – לְתַקֵּן הַדָּבָר, וְעַתָּה כְּשֶׁבָּאתָ עַל מָקוֹם שֶׁלִּי, אֲנִי מוֹדִיעַ לְךָ – בִּכְדֵי שֶׁלֹּא אֶצְטָרֵךְ לֵילֵךְ מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְחוּץ לָאָרֶץ; וְאַתָּה תִּכְתֹּב לוֹ שֶׁיִּשְׁוֶה עִם בְּנִי מִיכְל נ"י עַל פִּי דָת וָדִין, וְלֹא יִהְיֶה כְּפוּי טוֹבָה חַס־וְשָׁלוֹם. וְאָמַר סִימָן שֶׁהַחֲלוֹם הוּא אֱמֶת, כִּי לִפְעָמִים דִּבְרֵי חֲלוֹמוֹת לֹא מַעֲלִין וְלֹא מוֹרִידִין[225], וְסִימָן אִם הוּא חֲלוֹם אֱמֶת, שֶׁתֵּכֶף בְּבֹאֲךָ תַּשִּׂיג מִכְתָּב מִבְּנִי מִיכְל נ"י – מֵהָעֲנִיּוּת וְהַדַּחֲקוּת שֶׁלּוֹ.

וְכָךְ הָיָה. אֲנִי בָּאתִי לְפֹה בְּיוֹם א' שָׁבוּעַ זוֹ, וּבְאוֹר הַבֹּקֶר בָּא מִכְתָּב מֵאָחִי מִיכְל נ"י בְּדָבָר גָּדוֹל – מִגֹּדֶל מְרִירוּת הַדַּחֲקוּת שֶׁלּוֹ וְהָעֲנִיּוּת הָעוֹבֵר עָלָיו, וְגֹדֶל הָאַכְזָרִיּוּת שֶׁלְּךָ עָלָיו מִיּוֹם ב' בֵּין הַמְצָרִים, וְגֹדֶל הַבִּזְיוֹנוֹת שֶׁבִּזִּיתָ אוֹתוֹ בְּבֵיתוֹ שֶׁל ר' בָּרוּךְ, עַד שֶׁבִּתִּי שֵׁינְדְּל תִּחְיֶה וּבִתִּי אָדְּל תִּחְיֶה בָּכוּ, וַחֲתָנִי בָּרוּךְ נ"י אָמַר לוֹ שֶׁהוּא מִן הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים שׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְאֵין מְשִׁיבִים[226]. וּבִתִּי הִכְּתָה עַצְמָהּ עַל רֹאשָׁהּ, וְאָמְרָה לְךָ: לְמִי אַתָּה מְבַזֶּה? לְאָבִיךָ וּלְרַבְּךָ! וְאָמְרָה לְךָ דִּבּוּרִים שֶׁחַס־וְשָׁלוֹם כְּדַאי לִקְרֹעַ עֲלֵיהֶם: שֶׁאֲפִלּוּ חַס־וְשָׁלוֹם לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ – לֹא תִשְׁמַע תַּקָּנַת עַצְמְךָ, וְלֹא חַס־וְשָׁלוֹם עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה (יִהְיֶה לְךָ תַּקָּנָה) – מֵחֲמַת אֶפְשָׁר יֹאמַר אֵין אַתָּה עֹשֶׂה כַּשּׁוּרָה; הֲגַם שֶׁאֵינִי מַאֲמִין כָּךְ, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן נִמְצָאוּ.

וּבְקִצּוּר, כְּשֶׁקָּרָאתִי הַמִּכְתָּב נָפַלְתִּי חַלָּשׁוּת לְעֵרֶךְ שָׁעָה – וְהָיָה בְּכִיָּה גְדוֹלָה, וְזוּגָתִי תִּחְיֶה וְאִמִּי תִּחְיֶה וַאֲחוֹתִי תִּחְיֶה, וּבְדֹחַק הֵקִימוּ אוֹתִי. עַל־כֵּן בְּנִי יְדִידִי, אִם אַתָּה רוֹצֶה בֶאֱמֶת שֶׁאֶחְיֶה עוֹד, וְתִשְׁוֶה עִם אָחִי כְּמוֹ שֶׁתּוּכַל לְהַשְׁווֹת. וְתַאֲמִין לַה' יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא יַעֲזֹב אוֹתְךָ, וִימַלֵּא לְךָ כָּל חֶסְרוֹנְךָ – אֲשֶׁר לְפִי דַּעְתְּךָ; הָרַב וְהַבּוֹרְרִים מְחַסְּרִים לְךָ, כִּי עָרֹם יָצָאתָ מִבֶּטֶן אִמְּךָ, וְאֵצֶל ה' יִתְבָּרַךְ אֵין עָצוֹר לְהוֹשִׁיעַ – בֵּין רַב לִמְעָט, וּתְקַיֵּם: "לַעֲשׂוֹת הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר – זוֹ הַפְּשָׁרָה"[227].

וְתַאֲמִין שֶׁאֵין אֶחָד נוֹגֵעַ בַּמֶּה שֶּׁמּוּכָן לַחֲבֵרוֹ, וְאֵיךְ אַתָּה יָכוֹל לִסְבֹּל בִּלְבָבְךָ: שֶׁאֲפִלּוּ לֹא יִהְיֶה אָחִי יְדִידְךָ – רַק אִישׁ אַחֵר, אִם יֵשֵׁב בִּכְפַר הַחַקּוּרוֹת כָּזוֹ[228] – אַתָּה צָרִיךְ לְרַחֵם עָלָיו, כִּי זֶה סִימַן יִשְׂרָאֵלִי: רַחְמָנִים גַּמְלָנִים בַּיְשָׁנִים[229], וּבִפְרָט דּוֹדְךָ וּבְנֵי דוֹדְךָ, וְאַתָּה אָהוּב עִמּוֹ עַד לִפְנֵי שְׁתֵּי שָׁנִים – כִּשְׁנֵי אַחִים אֲהוּבִים וּכְבֵן לְאָב, וְאֵיךְ נֶהְפַּךְ לִבְּךָ בְּקִרְבְּךָ לְאַכְזָרִיּוּת כָּזֶה?

וַאֲפִלּוּ אִם הוּא אַכְזָר נֶגְדְּךָ, אַתָּה צָרִיךְ לִהְיוֹת רַחֲמָן נֶגְדּוֹ; כִּי מִתְּחִלָּה עָשָׂה לְךָ טוֹבוֹת הַרְבֵּה – וְאֵין אַתָּה צָרִיךְ לִשְׁכֹּחַ הַטּוֹבָה לְעוֹלָם; וְאַתָּה צָרִיךְ לָדוּן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת – כִּי מֵחֲמַת דַּחֲקָתוֹ, אֲשֶׁר לֹא הֻרְגַּל בָּזֶה מֵעוֹלָם, עֹשֶׂה עַוְלָה.

וְתֵדַע בְּנִי, שֶׁאִם חַס־וְשָׁלוֹם חַס־וְשָׁלוֹם לֹא תִשְׁוֶה אִתּוֹ וְלֹא תַעֲשׂוּ שָׁלוֹם בֶּאֱמֶת כְּמֵאָז וּכְמִקֶּדֶם, אֲזַי חַס־וְשָׁלוֹם חַס־וְשָׁלוֹם תִּתְחָרֵט, כִּי חַס־וְשָׁלוֹם חַס־וְשָׁלוֹם, אַל תִּפְתַּח פֶּה לַשָּׂטָן[230] רַחֲמָנָא לִצְּלָן – תְּאַבֵּד אוֹתִי חַס־וְשָׁלוֹם, כִּי לֹא יָכֹלְתִּי עוֹד לִסְבֹּל הַמִּכְתָּבִים וְהָעָגְמַת נֶפֶשׁ וְקוֹל בְּכִיּוֹת מֵאִמִּי תִּחְיֶה וּמֵאֲחוֹתִי תִּחְיֶה. וְאִם תִּרְאֶה אוֹתִי – לֹא תַכִּיר אוֹתִי מֵחֲמַת גֹּדֶל הַצָּעַר, [כְּ]שֶׁהָיִיתִי בִּצְפַת תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן שָׁאֲלוּ אוֹתִי אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ מִפְּנֵי מָה הִזְקַנְתָּ כָּל־כָּךְ.

בְּנִי! בְּנִי! בְּנִי! בְּנִי! בְּנִי! בְּנִי! בְּנִי![231] רַחֵם עָלַי וְעָלֶיךָ וְעַל נֶפֶשׁ עוֹלָלֶיךָ וְטַפֶּיךָ: אוֹ לִבְרֹחַ מִשָּׁם; וְאִם אֵין אַתָּה יָכוֹל לִבְרֹחַ – תַּשְׁוֶה עַצְמְךָ כְּמוֹ שֶׁתּוּכַל. וַאֲנִי בָּטוּחַ בַּה' יִתְבָּרַךְ, וּבְכֹחַ וּזְכוּת רַבֵּנוּ זַ"ל וְתַלְמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ, וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הַשּׁוֹכְנִים בְּאֶרֶץ־הַקֹּדֶשׁ, וּבְכֹחַ הַתְּפִלּוֹת שֶׁאֶתְפַּלֵּל עָלֶיךָ וְעַל זוּגָתְךָ וְעַל בָּנֶיךָ הַיְקָרִים, שֶׁבְּוַדַּאי, אֵיךְ שֶׁתִּהְיֶה – רַק בְּלִי מַחֲלֹקֶת, בְּוַדַּאי לֹא יַעֲזֹב אוֹתְךָ ה' יִתְבָּרַךְ, וְיַשְׁפִּיעַ עָלֶיךָ כָּל הַטּוֹב סֶלָה, וּתְגַדֵּל עִם זוּגָתְךָ תִּחְיֶה אֶת בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ בְּהַרְחָבָה. רַק לְמַעַן ה', תַּעֲשֶׂה לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, וְלַהֲפֹךְ כָּל אַכְזָרִיּוּת לְרַחֲמָנוּת בֶּאֱמֶת[232] – לִסְבֹּל מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה.

עַל־כֵּן אֵינִי יָכוֹל, וְאֵין אֲנִי גּוֹזֵר דָּבָר שֶׁאֵין יְכוֹלִין לוֹמַר[233]. וְאֵיךְ שֶׁתִּהְיֶה יִתֵּן לְךָ ה' יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָה. וְתַשְׁלִיךְ כָּל הַשִּׂנְאָה וְהַקִּנְטוּר מִלִּבְּךָ, וְתַהֲפֹךְ לְבָבְךָ לְאַהֲבָה לְדוֹדְךָ וְלִבְנֵי דוֹדְךָ; כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאָהַבְתָּ אוֹתָם אַהֲבַת נֶפֶשׁ. וַאֲנִי כֹּתֵב לְךָ כָּל זֶה בִּגְזֵרַת אָבִיךָ זְקֵנְךָ זְצוּקַ"ל – שֶׁהוּא אֹהֵב אוֹתְךָ כְּאָב לְבֵן. וְאַתָּה תְּבַקֵּשׁ מֵאֵת אָחִי זְאֵב נ"י שֶׁהוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם בֵּינֵיכֶם בֶּאֱמֶת – בְּלִי שׁוּם עָרְמָה, וּבְלִי עוֹד שׁוּם טוֹעֵן וּמֵשִׁיב, וְדִין וּדְבָרִים, רַק בֶּאֱמֶת כְּמֵאָז וּכְמִקֶּדֶם: מַה שֶּׁשַּׁיָּךְ לְאָחִי יִהְיֶה שַׁיָּךְ לוֹ, וּמַה שֶּׁשַּׁיָּךְ לְךָ יִהְיֶה לְךָ.

וּמִזֶּה שֶׁאַתָּה רֹאֶה לִפְעָמִים שֶׁאֲנִי כֹּתֵב לְאָחִי דְּבָרִים חֲדוּדִים[234], מִזֶּה לֹא תַקְשֶׁה עָרְפְּךָ, כִּי אֵלָיו אֲנִי צָרִיךְ לִכְתֹּב כָּךְ; אֲבָל אַתָּה, אֵיךְ שָׁכַחְתָּ הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשָׂה עִמְּךָ מִתְּחִלַּת בִּיאָתְךָ: אֵיךְ קֵרֵב אוֹתְךָ, וְאֵיךְ קִבֵּל אוֹתְךָ בְּשִׂמְחָה, וְאֵיךְ לָמַד עִמְּךָ, וְאֵיךְ נָשָׂא אוֹתְךָ וְנָסַע לְחָמִיךָ זַ"ל לַעֲשׂוֹת גְּמַר עַל הַחֲתֻנָּה – שֶׁנָּסַע עַל הָרִים וּגְבָעוֹת, שֶׁאַתָּה בְעַצְמְךָ סִפַּרְתָּ לִי. לָמָּה אַתָּה רוֹצֶה לִדְחוֹת אוֹתוֹ מֵהַכְּפָר? וְכִי כָךְ הַיֹּשֶׁר? הֲלֹא הוּא אִבֵּד כָּל הוֹנוֹ וּרְכוּשׁוֹ עֲבוּר חָמִיו, וְאַחַר־כָּךְ נָתַן לוֹ מְעוֹת חֲזָקָה.

הֲגַם שֶׁאַתָּה גַּם־כֵּן יֵשׁ לְךָ טַעֲנָה – שֶׁאַתָּה יוֹשֵׁב כָּל־כָּךְ: אֲבָל אַתָּה בָּא מִכֹּחוֹ! הֲלֹא יֵשׁ יָחִיד הַמַּשְׁגִּיחַ – וּמֵאִתּוֹ לֹא נֶעְלָם שׁוּם דָּבָר, וְצָרִיךְ לְהִתְיָרֵא מִפָּנָיו יִתְבָּרַךְ, וּלְהִתְבַּיֵּש מִפָּנָיו – לַעֲשׂוֹת בֶּאֱמֶת וְתָמִים, וְכָתוּב[235]: "וִהְיִיתֶם נְקִיִּים מֵה' וּמִיִּשְׂרָאֵל", וּכְתִיב[236]: "וּבָאתָ אֶל הַשּׁוֹפֵט", וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ"י: אֵין לְךָ אֶלָּא בְּשׁוֹפֵט שֶׁבְּיָמֶיךָ! וּבִפְרָט שְׁלֹשָׁה בוֹרְרֶיךָ כֹּתְבִים אֵלַי כָּךְ – אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל[237]!

גִּיוַואלְד בְּנִי[238] נֵרְךָ יָאִיר, יְהוּדִים מוֹסְרִים נַפְשָׁם וּמָמוֹנָם בִּשְׁבִיל ה' יִתְבָּרַךְ, וַאֲפִלּוּ קַלֵּי עוֹלָם – וְאַתָּה מֵחֲמַת חֲשַׁשׁ חֶסְרוֹן פַּרְנָסָה אַתָּה עוֹבֵר עַל מִצְוַת הָאֵל?! וּבִפְרָט חֻרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי – הָיָה מֵחֲמַת שִׂנְאַת חִנָּם, וּבִפְרָט נֶגֶד דּוֹדְךָ אֲשֶׁר קֵרֵב אוֹתְךָ וְגִדֵּל אוֹתְךָ – אֲשֶׁר בְּוַדַּאי קִבַּלְתָּ מֵאִתּוֹ אוֹת אֶחָת, וְאַתָּה צָרִיךְ לְקָרְאוֹ רַבִּי אַלּוּפִי וּמְיֻדָּעִי, וְצָרִיךְ לִנְהֹג בּוֹ כָּבוֹד[239]; וַאֲבֵדַת רַבּוֹ קוֹדֶמֶת לַאֲבֵדַת אָבִיו[240].

עַל־כֵּן בְּנִי יְדִידִי אֲהוּבִי – אֲשֶׁר אֲנִי אֹהֵב אוֹתְךָ אַהֲבַת נֶפֶשׁ, וַאֲנִי חָפֵץ הַצְלָחָתְךָ בֶּאֱמֶת בְּעֹשֶׁר רָב – וְאֵין אֲנִי חָפֵץ מְעוֹת גְּזֵלוֹת אֶצְלְךָ; וּכְשֶׁהָרַב וּשְׁנֵי בוֹרְרִים אָמְרוּ כָךְ, תַּאֲמִין שֶׁכָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּבְוַדַּאי מַה שֶּׁיִּהְיֶה נֶחְסַר מֵאִתְּךָ מֵחֲמַת הַפְּסַק־דִּין שֶׁל הַבּוֹרְרִים – בְּוַדַּאי יְמַלֵּא לְךָ ה' יִתְבָּרַךְ מִמָּקוֹם אַחֵר בְּשֶׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת; וְאַל תְּאַמֵּץ לִבְּךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן, וּמִבְּשָׂרְךָ אַל תִּתְעַלַּם; עַיֵּן רַשִּׁ"י פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק בְּפָרָשַׁת רְאֵה בְּקַפִּיטְל ט"ו פָּסוּק ז', גַּם עַיֵּן בְּרַשִּׁ"י פָּסוּק ט'.

וְאֵין אֲנִי יָכוֹל לְהָבִין אֵיךְ אַתָּה יָכוֹל לְהִתְאַפֵּק – שֶׁאַתָּה תִּתְפַּזֵּר בְּכָל הַכְּפָר, וְהוּא לֹא יִהְיֶה לוֹ פַּת לֶחֶם; אִם אֵין אַתָּה מְרַחֵם עָלָיו – אַתָּה צָרִיךְ לְרַחֵם עַל בָּנָיו הַקְּטַנִּים, הֲלֹא עַצְמִי וּבְשָׂרִי הֵם, בֶּעטְרַאכְט זִיךְ גּוּט מַיין קִינְד צִי סֶע רֶעכְט אַזוֹי[241]. בִּפְרָט ה' יִתְבָּרַךְ שׂוֹנֵא הַמַּחֲלֹקֶת וְאֹהֵב שָׁלוֹם, כִּי שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלוֹם, וּכְדַאי בַּעֲבוּר כְּבוֹד ה' לִמְסֹר נַפְשְׁךָ וּמָמוֹנְךָ. וַאֲנִי בָּטוּחַ בַּה' יִתְבָּרַךְ שֶׁבְּוַדַּאי לֹא תַפְסִיד כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב[242]: "יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד". וַה' יִתְבָּרַךְ יְמַלֵּא לְךָ חֶסְרוֹנְךָ, וְאִם יִרְצֶה ה' תִּרְאֶה יְשׁוּעוֹת ה' עִמְּךָ.

וְתַעֲשֶׂה לְמַעַן מִצְוַת כִּבּוּד אָבִיךָ נ"י וְאִמְּךָ זְקֶנְתְּךָ, כִּי תַּאֲמִין לִי בְּנִי שֶׁאֵין עוֹד בְּכֹחֵנוּ לִסְבֹּל הַמִּכְתָּבִים שֶׁלָּהֶם; וְאָחִי זְאֵב אֵין כֹּתֵב לִי כְּלָל – כִּי מוּזָר הָיִיתִי לְאֶחָי; וַעֲשֵׂה זֹאת בִּשְׁבִיל אָבִיךָ זְקֶנְךָ.

וְתִמְסֹר לְאָחִי זְאֵב נ"י, וּתְפָרֵשׁ שִׂיחָתְךָ לְפָנָיו – כָּל מַה שֶּׁאַתָּה אֵין יָכוֹל לִסְבֹּל בְּכֹחֲךָ, אֶפְשָׁר יָקֵל מֵעָלֶיךָ. וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ, שֶׁיְּרַחֵם עָלַי – וְיַעֲשֶׂה שָׁלוֹם בֶּאֱמֶת, הַשָּׁוֶה לִשְׁנֵי הַצְּדָדִים. וַאֲנִי מַבְטִיחַ לוֹ בְּעֵזֶר הָאֵל הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא – אֲשֶׁר שְׁמוֹ שָׁלוֹם, שֶׁאִם יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם אֲמִתִּי, יִהְיֶה הַשָּׁלוֹם לוֹ כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה[243] – לְקַבֵּץ כָּל פִּזְרוֹנוֹ, וְיַצְלִיחַ בִּנְכָסָיו, וְיִהְיֶה לוֹ הַרְחָבוֹת מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים. וַה' יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עַל אָחִי זְאֵב נ"י – וְיַרְחִיב לוֹ בְּכָל מִינֵי הַרְחָבוֹת, וִירַחֵם עַל אִמֵּנוּ הַזְּקֵנָה וְהַחֲלוּשָׁה עַד מְאֹד מְאֹד, וְעָלַי גַּם־כֵּן, שֶׁנֶּחֱלַשׁ כֹּחִי מְאֹד מְאֹד – שֶׁיָּדַי רוֹתְתִין מֵחֲמַת חֻלְשָׁתִי, וְיִמָּצֵא הַצַּד הַשָּׁוֶה לִשְׁנֵי הַצְּדָדִים בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וְיִהְיֶה נֶחְשָׁב אֶצְלוֹ כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ לְהַשְׁווֹת שְׁנֵי אֲנָשִׁים זָרִים כְּפִי הָאֱמֶת.

וְגַם אַתָּה בְּנִי תְּוַתֵּר מִשֶּׁלְּךָ כָּל מַה שֶּׁתּוּכַל בְּכֹחֲךָ – בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בֵּינֵיכֶם. וַאֲנִי מַאֲמִין שֶׁיִּתְתַקֵּן אֶצְלְכֶם הַחַיִּים טוֹבִים, וְגַם דֶּער אַגְרָאדְנִיק וֶועט זִיךְ אוֹיךְ אָפּ זִיכְן[244]. וְתִלְמֹד בְּסֵפֶר הַמִּדּוֹת אוֹת "מְרִיבָה" וְאוֹת "מָמוֹן" – וְשָׁם תִּרְאֶה גֹּדֶל פְּגַם הַמַּחֲלֹקֶת.

**וְתִקְרָא הַמִּכְתָּב שֶׁלִּי כַּמָּה פְעָמִים, וּבְכָל פַּעַם תִּתְפַּלֵּל לַה' יִתְבָּרַךְ שֶׁתּוּכַל לְקַיֵּם מִכְתָּבִי**: שֶׁיַּעֲזֹר לְךָ ה' יִתְבָּרַךְ לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרְךָ – וְלָכֹף אוֹתוֹ רַק לְשָׁלוֹם, וְיִהְיֶה שָׁלוֹם לְךָ וּלְאָבִיךָ וּלְבָנֶיךָ הַיְקָרִים – שָׁלוֹם בְּגוּפָם, וְשָׁלוֹם בְּמָמוֹנָם, וְשָׁלוֹם בְּתוֹרָתָם; כִּי תְּקַיֵּם הַתּוֹרָה, כִּי "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, הוּא כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה"[245] – וְהוּא כָּל הַתּוֹרָה.

וּמֵחֲמַת גֹּדֶל בִּטְחוֹנִי מֵאַהֲבָתְךָ אוֹתִי, וְגַם מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה הוּא הַיָּמִים שֶׁל רֹאשׁ־חֹדֶשׁ אֱלוּל הַקְּדוֹשִׁים – שֶׁצְּרִיכִין לְהָכִין עַצְמֵנוּ לְיוֹם הַדִּין, קִצַּרְתִּי וָאֹמַר שָׁלוֹם.

אָבִיךָ הַמַּעְתִּיר בַּעַדְכֶם בְּכָל עֵת, וְחָפֵץ שָׁלוֹם שֶׁיֵּשׁ לוֹ פֶּה[246], וְדוֹרֵשׁ שְׁלוֹמְכֶם תָּמִיד, וְחָפֵץ הַצְלָחַתְכֶם בֶּאֱמֶת, וּמְקַוֶּה לִתְשׁוּבַתְכֶם בְּיַחַד כְּמוֹ מֵאָז וּמִקֶּדֶם, וּמְצַפֶּה לִשְׁמֹעַ שֶׁהָיוּ כֻלְּכֶם עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה בְּאוּמָן – בְּתוֹךְ קִבּוּץ הַקָּדוֹשׁ,

**הַקָּטָן, נָתָן, בֶּן אֲדוֹנִי אָבִי מוֹרִי וְרַבִּי מוֹרֵנוּ הָרַב יְהוּדָה זללה"ה**

אִמִּי הַזְּקֵנָה מָרַת בֵּילֶא תִּחְיֶה, וְדוֹדָתְךָ מָרַת חַנָּה תִּחְיֶה, וְזוּגָתִי מָרַת בְּרַיְנֶע לֵאָה תִּחְיֶה, פּוֹרְסִים בִּשְׁלוֹמְכֶם הַחַיִּים אוּן בֵּייטְן דִּיךְ שָׁלוֹם, אוּן זֵייא וֶועלְן בֵּייטְן פַאר דִּיר[247] שֶׁיִּהְיֶה לְךָ הַצְלָחָה וּבְרָכָה – בְּכָל אֲשֶׁר תִּפְנֶה תַּצְלִיחַ.

וְתֵדַע בְּנִי שֶׁהַמָּעוֹת, סַךְ עֶשְׂרִים וְשֵׁשׁ גָּאלִין, מִלְּבוֹב – עֲדַיִן לֹא בָאוּ. וּבְוַדַּאי יֵשׁ לָכֶם רֶעצֶיפְּסְט[248] – וְתוּכְלוּ לִרְאוֹת עַל הַפָּאסְט[249]; כִּי עַל הַפָּאסְט מְחֻיָּב לִהְיוֹת קַבָּלָה עַל הַמָּעוֹת, מִלְּבוֹב, מֵהָרַב הַנַּ"ל – עַל הַמָּעוֹת. וּלְעֵת עַתָּה מֻכְרָח הָיִיתִי מֵחֲמַת דָּחְקִי לִלְווֹת אֵצֶל הָאַבְרֵךְ נָתָן בֶּן ר' צְבִי מֵאָה אַרְיֵה[250]. עַל־כֵּן תִּכְתְּבוּ לִלְבוֹב. וְגַם אֲנִי כָתַבְתִּי זֶה שְׁלֹשָׁה מִכְתָּבִים.

וְגַם כָּל הַמָּעוֹת אֲשֶׁר נִמְצָא תַּחַת יֶדְכֶם – תִּשְׁלְחוּ לִי, כִּי אֲנִי הָיִיתִי צָרִיךְ לִתֵּן שְׂכַר דִּירָה עוֹד בַּחֲצִי חֹדֶשׁ מְנַחֵם אָב – וַאֲנִי לֹא נָתַתִּי לוֹ אֲפִלּוּ פְּרוּטָה אֶחָת, כִּי אֲנִי יוֹשֵׁב בָּרוּךְ ה' בָּרוּךְ ה' בְּזֶה הַדִּירָה – מִיּוֹם בֹּאִי, לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים, וַאֲנִי בָּרוּךְ ה' חָשׁוּב אֵצֶל בַּעַל־הַבַּיִת שֶׁלִּי – וּמַמְתִּין לְהַמָּעוֹת עַד בֹּאָם, וְהוּא גַּם־כֵּן עָנִי. עַל־כֵּן תִּשְׁלְחוּ חִישׁ מַהֵר – לְהַחֲיוֹת נַפְשִׁי.

וּפְרֹס בְּשָׁלוֹם לַחֲתָנִי הַיָּקָר מוֹרֵנוּ הָרַב בָּרוּךְ, עִם שְׁלוֹם זוּגָתוֹ, הִיא בִּתִּי הַיְקָרָה מָרַת אֶסְתֵּר שֵׁינְדְּל תִּחְיֶה, עִם שְׁלוֹם בְּנָם הַיָּקָר וְהֶחָבִיב מוֹרֵנוּ הָרַב הֶערְשְׁלִי – נֶכְדִּי נ"י, וְנֶכְדִּי קָאפִּילְיֶע נ"י, וְנֶכְדִּי אַהֲרֹן נ"י, וְנֶכְדָּתִי הַחַכְמָנִית מָרַת שָׂארְקֶע תִּחְיֶה, וְנֶכְדָּתִי הַקְּטַנָּה מָרַת סִימָא תִּחְיֶה; ה' יִתְבָּרַךְ יֵיטִיב לָהֶם הַכְּתִיבָה וַחֲתִימָה.

וּפְרֹס בִּשְׁלוֹם בִּתִּי מָרַת אָדְּל תִּחְיֶה עִם שְׁלוֹם בַּעְלָהּ חֲתָנִי מוֹרֵנוּ הָרַב יְהוֹשֻׁעַ; ה' יִתְבָּרַךְ יֵיטִיב לָהֶם הַכְּתִיבָה וְהַחֲתִימָה בְּבָנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנָא וַאֲרִיכַת יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים. וּפְרֹס בְּשָׁלוֹם לְאָחִי מוֹרֵנוּ הָרַב זְאֵב נ"י עִם שְׁלוֹם כָּל בְּנֵי בֵיתוֹ – בְּאַהֲבָה עַזָּה; וַה' יִתְבָּרַךְ יֵיטִיב לָהֶם הַכְּתִיבָה וְהַחֲתִימָה טוֹבָה בְּכָל מִילֵּי דְמֵיטָב.

אִמֵּנוּ תִּחְיֶה וַאֲחוֹתֵנוּ תִּחְיֶה וְזוּגָתִי תִּחְיֶה פּוֹרְסִים בִּשְׁלוֹמְכֶם הַטּוֹב, וְכֻלָּנוּ מִתְפַּלְּלִים בַּעַדְכֶם בְּכָל עֵת עַל צִיּוּנִים הַקְּדוֹשִׁים.

וּמִכְתָּב אֲנִי שׁוֹלֵחַ לְךָ בְּ'חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם' – שֶׁלֹּא יִקְרָא שׁוּם אָדָם אוֹתוֹ. וְאִם דּוֹדְךָ רוֹצֶה שָׁלוֹם בֶּאֱמֶת בְּלִי שׁוּם עָרְמָה, וּמַה שֶּׁבְּכֹחֲךָ לִסְבֹּל – תִּסְבֹּל לְמַעַן הַשָּׁלוֹם; וְאֶפְשָׁר הוּא רוֹצֶה דָּבָר שֶׁאֵין כְּלָל בְּכֹחֲךָ לִסְבֹּל **– **אֵין אֲנִי גּוֹזֵר עָלֶיךָ חַס־וְשָׁלוֹם חַס־וְשָׁלוֹם, רַק לְמַעַן ה', מֵעַתָּה לֹא תְבַזֶּה אוֹתוֹ, וְתִסְבֹּל כָּל הַבִּזְיוֹנוֹת שֶׁיְּבַזֶּה אוֹתְךָ – וְלֹא תָשִׁיב לוֹ שׁוּם דָּבָר כְּלָל וּכְלָל[251].

[224] =יום השנה.

[225] +סנהדרין ל.

[226] +שבת פח:

[227] פירש"י דברים ו, יח, וכן רמב"ן שם.

[228] +=שטח חקלאי.

[229] +יבמות עט.

[230] +ברכות יט.

[231] כדרך שאמר דוד על בנו אבשלום (גמ' סוטה י: עי' חיי"מ רחצ).

[232] +ליקו"מ ח"ב ד.

[233] =שאין יכולים לקיים.

[234] +=תוכחות.

[235] +במדבר לב, כב.

[236] +דברים יז, ט.

[237] עי' סנהדרין ו:

[238] +=אהה בני.

[239] +אבות ו.

[240] +ב"מ פב.

[241] =תחשוב טוב בני אם כך הוא הנכון.

[242] +משלי יא, כד.

[243] +עוקצין ג, יב.

[244] =וגם הגנני ימצא (סיפו"מ יג, יום ב').

[245] +ירושלמי נדרים ל:

[246] +ליקו"מ נז.

[247] =ופורסת בשלומך, והם יפרסו שלום עבורכם.

[248] =אסמכתא למסירת המכתב לנמען (ראה לקמן סוף מכתב קעד).

[249] +=דואר.

[250] +=גרוש.

[251] עי' ליקו"מ ו.