# כט

> מקור: https://rabenu.app/books/michtavei-rabbi-natan-br-yehuda/29/

בָּרוּךְ ה', יוֹם א' וָאֵרָא [כד טבת] שְׁנַת תרל"ח, פֹּה עִיר הַקֹּדֶשׁ טְבֶרְיָא, תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.

לִכְבוֹד יְדִידִי עֹז, אֹהֵב נַפְשִׁי בֶּאֱמֶת, מוֹרֵנוּ הָרַב נָתָן נ"י, עִם שְׁלוֹם אָבִיו הַיָּקָר הַמֻּפְלָא, וָתִיק וְחָסִיד וְכוּ', כְּבוֹד שֵׁם תִּפְאַרְתּוֹ, מוֹרֵנוּ הָרַב צְבִי נ"י.

תְּהִלָּה לָאֵל בָּרוּךְ ה' כֻּלָּנוּ בְּקַו הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם; כֹּה יְזַכֶּה אוֹתִי ה' יִתְבָּרַךְ לִשְׁמֹעַ מִכֶּם חִישׁ מַהֵר בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת מִבְּרִיאוּתְכֶם הַטּוֹב, אָמֵן נֶצַח סֶלָה וָעֶד, וּמִרְפוּאָתְכֶם בִּשְׁלֵמוּת: מִבְּנֵי בֵיתְךָ, וּמֵאִמְּךָ תִּחְיֶה, וּמִכָּל אֹהֲבֵנוּ בֶּאֱמֶת.

הַמִּכְתָּבִים מִמְּךָ וּמִיְּדִידֵנוּ ר' צְבִי נ"י וּמִבָּנַי קִבַּלְתִּי לְנָכוֹן – וְהֶחְיֵיתַנִי, ה' יִתְבָּרַךְ יְחַיֶּה אֶתְכֶם בִּבְשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת. אַךְ הַשִּׂמְחָה עֲדַיִן אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת בִּשְׁלֵמוּת, מֵחֲמַת שֶׁזּוּגָתְךָ אֵינָהּ בְּקַו הַבְּרִיאָה; וְאָחִיךָ נ"י עֲדַיִן לֹא נִתְרַפֵּא, וּמַה זֶּה שֶׁמִּקֹּדֶם כָּתַבְתָּ לִי שֶׁנִּתְרַפֵּא וְהָיָה עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה? אַךְ בְּזֶה מְרַמְּזִין לָנוּ שֶׁצְּרִיכִין אָנוּ רַק לִצְעֹק וְלִזְעֹק לַה' יִתְבָּרַךְ וּלְהוֹדוֹת עַל הַמְעַט הַרְחָבָה[285], וְלִצְעֹק לְהַבָּא עַל הַיְשׁוּעָה שְׁלֵמָה בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, וּלְקַבֵּל הַכֹּל בְּשִׂמְחָה וּבְאַהֲבָה – וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לִצְעֹק לַה' יִתְבָּרַךְ, עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא ה' מִשָּׁמָיִם וִירַחֵם בִּישׁוּעָה שְׁלֵמָה.

וְגַם אוֹדוֹת שֶׁכָּתַבְתָּ לִי מִבֶּן יְדִידֵנוּ ר' יִצְחָק זַ"ל – שֶׁנִּתְרַחֵק מִבֵּיתְכֶם זֶה שְׁנֵי חֳדָשִׁים, יֵשׁ לִי צַעַר גָּדוֹל, כִּי הוּא בֶּן ר' יִצְחָק וַחֲתַן יְדִידֵנוּ הַצַּדִּיק ר' יְקוּתִיאֵל זַ"ל. וְאֶפְשָׁר צְרִיכִין דַּוְקָא לְקָרֵב הַמְרֻחָק – כְּמוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא[286]. אִם יִרְצֶה ה' בַּשָּׁבוּעַ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה אֶכְתֹּב לוֹ בְּעַצְמִי אֵיזֶה מִכְתָּב, כִּי זַכָּאָה מַאן דְּרָדִיף בָּתַר חַיָּבָא[287].

וְתֵדַע שֶׁאֲנִי שׁוֹלֵחַ הַקַּבָּלָה עַל סַךְ שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ קָאפֵּיקֶע[288], וְגַם ר' שְׁמוּאֵל הֶענִיךְ אָמַר לִי שֶׁכָּתַב לָכֶם שֶׁתִּשְׁלְחוּ לוֹ הַמָּעוֹת; רַק לְנַכּוֹת מִזֶּה הַמָּעוֹת מַה שֶּׁהוּא חַיָּב לְאָחִי ר' דֹּב נ"י, וּלְבֵן ר' אֶפְרַיקְלֶע. וְהַמּוֹתָר תִּשְׁלְחוּ לוֹ – וְהוּא בְּעַצְמוֹ יִכְתֹּב מִכְתָּב לְקַאלִיבְלַאד. וְאֶפְשָׁר אַתָּה רוֹצֶה דַּוְקָא קַבָּלָה, תַּעֲשֶׂה כָךְ: לִשְׁלֹחַ יוֹתֵר הַמָּעוֹת לְיָדִי – אַחַר נִכָּיוֹן מֵר' דֹּב נ"י, וַאֲנִי לֹא אֶתֵּן לוֹ – עַד שֶׁיִּתֵּן לִי קַבָּלָה.

וּמֵחֲמַת נְחִיצַת תְּפִלַּת מִנְחָה קִצַּרְתִּי וָאֹמַר שָׁלוֹם.

יְדִידְכֶם הַדּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמְכֶם תָּמִיד, וְחָפֵץ לִרְאוֹת בָּכֶם כָּל טוּב סֶלָה,

**נָתָן מִבְּרֶסְלֶב**

וּפְרֹס בְּשָׁלוֹם לְכָל אֹהֲבֵנוּ בֶּאֱמֶת וְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וּבִפְרָט לְהַנָּגִיד ר' חַיִּים קְרַאסִין־שְׁטֵיין נ"י, וּלְר' קַלְמָן נ"י, וְלִשְׁאֵר בְּשָׂרְךָ ר' לֵיזֶיר נ"י. וּכְשֶׁתִּכְתֹּב מִכְתָּב לִמְחֻתָּנְכֶם ר' צְבִי נ"י – תִּפְרְסוּ בְשָׁלוֹם לְמַעֲנִי, וְאִם יִרְצֶה ה' אֶכְתֹּב לוֹ מִכְתָּב בַּאֲרִיכוּת.

וְלִפְרֹס בִּשְׁלוֹם בִּנְךָ הֶחָכָם מוֹרֵנוּ הָרַב סֶענְדֶיר חַיִּים נ"י, וְחַיִּים יִהְיֶה לוֹ – לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.

[285] +ליקו"מ קצה.

[286] לשון המשנה: אמר רבי יהושע, מקובל אני מרבן יוחנן בן זכאי, ששמע מרבו ורבו מרבו, הלכה למשה מסיני, שאין אליהו בא לטמא ולטהר, לרחק ולקרב, אלא לרחק המקורבין בזרוע ולקרב המרוחקין בזרוע (עדיות פ"ח; קידושין עא.).

[287] =אשרי מי שרודף אחר החייב להשיבו לה' (זוהר תרומה קכח:).

[288] +=שם מטבע.