# מו

> מקור: https://rabenu.app/books/michtavei-rabbi-natan-br-yehuda/46/

ברוך ה', יום ב' מטות ומסעי, [כא תמוז] תרל"ח, פה טבריא תבנה ותכונן.

לכבוד ידידי, בני ממש, אהב נפשי, הרבני ותיק וחסיד כבוד מורנו ר' נתן נ"י.

מכתבך מג' פנחס קבלתי היום בזו הרגע, והחיית את נפשי בכל מיני משיבי נפש: א', מבתי תחיה ובנה נ"י – שיצאו בשלום מהאספיטל[412]; ה' יתברך יציל אותנו מעתה מכל מיני חלאים רעים ומכאוב, וגם זוגתי תחיה ישלח לה ה' יתברך רפואה שלמה מן השמים, וגם לאחיך נ"י – יודע ה' יתברך שבודאי אשמח בישועתו כמו מבני ממש.

והשנית: מזה שכתבת לי שאחיך סענדיר נ"י קבל המעות מאדון ה'אנשארא' – גם־כן החייתני; ה' יתברך יודע האמת שאני התפללתי הרבה לה' יתברך עבורו, כי הוא מאהבינו ומאנשי שלומנו באמת. וגם מה שאחיך ישראל אריה מקבץ מפזרונו מעט מעט, ה' יתברך יזכה אותו להרחיב דעתו בשלמות ויקבץ נדחיו – בזכות הלב טוב שהיה לו, בזכות רבנו ז"ל ותלמידיו הקדושים שהיה נדבק בהם.

אודות מה שאתה שואל אותי מכח נסיעתך לחוץ לארץ, תדע אחי ידידי שצריכין קדם לצעק לה' יתברך הרבה "ותקננו בעצה טובה"[413]. ודעתי בודאי נוטה שתסע – בכדי שתהיה אם ירצה ה' על ראש־השנה, ותציל ממונך הכשר. אך אף־על־פי־כן צריכין עוד לישב בדבר עד אחר תשעה באב. וגם מה אמר אביך נ"י, וידידנו ר' נחמן נ"י – אשר יש לו ברוך ה' מח ישר, על־כן עוד אתישב עם ה' יתברך בתפלה ותחנונים. ואפשר באלו הימים תבא זוגתך תחיה לביתה בשלום ברפואה שלמה.

ואודות מה שירא מהגזרות: כשחמיך נ"י כתב לך, ובפרט ידידנו ר' צבי נ"י – שהוא איש מישב, כפי הנראה בודאי אין לך לפחד כלל; כי הם יודעים היטב, ובודאי אם הרגישו איזה פחד לא כתבו לך לסע.

ואודות חמיך נ"י: בודאי אין דעתי מסכים כלל לנסע לארץ־ישראל, כי שמעתי שאדמו"ר רבי נתן זצוק"ל לא הסכים כלל לנסע קדם ששים [שנה] לארץ־ישראל להשתקע[414], אך מה אעשה שיש לו יצר הרע גדול, ויש לו שרש היצר הרע – היא זוגתו תחיה, אך דעתי נוטה, שאביך נ"י וידידנו ר' נחמן וגם אני – יכתבו לו ביחד שאין אנו מסכימים לנסיעתו כלל לא, כי מה יעשה בכאן – וחמותך אינה בבריאותה בשלמות, ובפרט בכאן – אשר אנשים בריאים הם חלשים, והם אינם יודעים שבכאן עת זול היא יקרות לבני חוץ לארץ, ואיני יודע מה הם רוצים, ובפרט להנהיג נסיעתם עד אחר יום טוב סכות – אשר הזמן גשמים ורוחות גדולות; על־כן אנו צריכין להתרות בו שלא לסע. ומה שהוא רוצה לעשות [יעשה], ואפשר שקים כל המצות בחוץ לארץ – ורוצה עוד לקים המצות הנוהגות בארץ־ישראל. ואצלי הוא ממש שגעון גדול, ובפרט לבא לכאן עם בני ביתו.

ותדע שבפרשת בלק שלחתי לך מכתב – בעת שקבלתי ממך מזוגתך תחיה, והיה מכתב יקר מאד; אך נודע לי שאבד המכתב, כי אחותי חנה נתנה לאשה אחת – והאשה הבטיחה לה למסר לידך, ולבסוף באתה האשה ביום ה' [מפרשת] פנחס לביתה – ואמרה לי שאבדה המכתב, והיה לי עגמת נפש.

ואודות מה שאתה כתב לי שחמיך נ"י שלח לי אחד רובל חדש ור' צבי שלח לי שלשה רובל חדש, בקשתי ממך שתשלח לי תכף ותחיה נפשי, כי אין לי ממש פרוטה אחת. ודעתי היה לכתב לך שתלוה לי ערך חמשים גראש, כי שלחו לי עשרים ושלש גאלין ממאלדווע[415] עוד קדם פסח, על־ידי ר' יצחק אהרן מלבוב – ואין קול ואין עונה; ואני כתבתי זה ארבעה שבועות ללבוב. ואתמול היתה אצלי שארת בשרך מרת סאסיא תחיה – ולא הכרתי אותה, וספרה לי שאתם שלחתם לה סך ארבעה בישליקיס, וגם אצלי היה לה מהסך שלשה בישליקיס – שנים וחצי בישליקיס, ושלחה אשה אחת שאתן לה; ולבסוף ספרה לי שלא טעם מהם כלום, כי לא היה על הקריאת שמע ליינען[416] ועל הברית אפלו לחם – ומכרחת היתה לתן המעות מחמת בושה, ובכל הקונפעט[417] לא אכלה כי אם חצי אנסי חמאה[418]. על־כן בקשה אותי לכתב לכם שתשלחו לה מהמעות שלהם סך שלש מאות גראש – להחיות נפשם, כי אין אפלו משכון בבית להלוות עליו.

ויותר חדשות אין, אך בקשתי: איך ששמעתי בכאן מאיש מהימן שבא מבאראט[419] שברוך ה' הקאנצילאטין[420] עולים מעלה מעלה – שתכתבו לי ותחיו נפשי. וגם תכתבו אם מכר מחתנכם הסימנא, וגם אם נעשה שלום בין אחיך נ"י ובין מחתנך נ"י.

גם שכחתי לכתב ששארת בשרך מרת סאסיא תחיה אמרה לי שצריכין חמשה רובל כסף על פדיון הבן. עוד הנה באתי להודיעך לתן שכר טרחה על המכתב – עשרים פאריס, וגם אני נתתי בעד המכתב עשרים פאריס, וגם מחמת נחיצת השירה שכחתי לפרס בשלום לאנשי שלומנו נרם יאיר.

** [נתן מברסלב]**

[412] +=בית חולים.

[413] +שיהר"ן רלח.

[414] ראה גם כוכבי אור אנשי מוהר"ן (ג) אות א.

[415] =סוג מטבע ממולדובה.

[416] =אמירת ק"ש בליל הברית.

[417] =מאכלי חיזוק אחר הלידה.

[418] =כ-100 גר' חמאה.

[419] +=ביירות.

[420] =ממון המופקד בבנק השגרירות.