# נד

> מקור: https://rabenu.app/books/michtavei-rabbi-natan-br-yehuda/54/

[מִכְתָּב לר' נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין]

 (חָסֵר) וְלִפְרֹס בְּשָׁלוֹם עֲבוּרִי לִידִידֵנוּ עֹז, 'חָבֵר אָנִי לְכָל אֲשֶׁר יְרֵאוּךָ'[460], מְשַׁמֵּשׁ בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, הֲלֹא הוּא וָתִיק וְחָסִיד, נָבוֹן וְחָכָם, כְּבוֹד מוֹרֵנוּ הָרַב ר' נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב[461] נֵרוֹ יָאִיר וְיוֹפִיעַ, ה' יִתְבָּרַךְ יְחַיֶּה אוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁחִיָּה נַפְשִׁי בְּמִכְתָּבוֹ הָרִאשׁוֹן וְהַשֵּׁנִי בִּדְבָרָיו הַמְּעֻלִּים הַמַּחֲזִיקִים הַרְבֵּה. וּבְלֹא מִכְתָּבוֹ גַּם־כֵּן אֲנִי מִתְפַּלֵּל עֲבוּרוֹ וּבְנֵי בֵיתוֹ, וּבִפְרָט בְּנוֹ נ"י[462], וּבִפְרָט שֶׁשָּׁלַח לִי מַתָּנָה כָזוֹ: דִּבּוּרִים מֵרַבֵּנוּ זַ"ל וְתַלְמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ – אֲשֶׁר הֵם מְחַיִּין אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם מֵרֵישׁ כָּל דַּרְגִין עַד סוֹף כָּל דַּרְגִין[463].

וּבַקָּשָׁתִי שְׁטוּחָה מוּל כְּבוֹדוֹ לְהַזְכִּיר אוֹתִי בְּכָל עֵת לִפְנֵי רַבֵּנוּ זַ"ל – שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת נֶאֱכָל לְהַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ, וְלָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה[464]. וְלִפְרֹס בְּשָׁלוֹם לִבְנוֹ אַבְרָהָם נ"י, וּלְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ אֲשֶׁר נִמְצָאִים בְּשָׁם.

**נָתָן מִבְּרֶסְלֶב**

וְלִפְרֹס לִידִידִי ר' אַיְזִיק נ"י: מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי זֶה פַּעַם שֵׁנִי, וְתֵדַע, שֶׁבָּרוּךְ ה' זוּגָתְךָ תִּחְיֶה וַחֲמוֹתְךָ תִּחְיֶה הֵם בְּחַיִּים וְשָׁלוֹם, וְכָל חֲפָצֶיךָ הֵם עַל נָכוֹן; וְלֹא תִדְאֲגוּ כְּלָל, כִּי מִן הַשָּׁמַיִם מְעַכְּבִים אוֹתְךָ לְהַרְבּוֹת בְּעֶתֶר וּתְפִלָּה לִפְנֵי רַבֵּנוּ זַ"ל. וּמַה שֶּׁאַתָּה בְּצַעַר גַּם־כֵּן – שֶׁאַתָּה סָמוּךְ אֵצֶל רַבֵּנוּ זַ"ל, הֲלֹא חֲסִידִים קַדְמוֹנִים בְּכָאן יָשְׁבוּ אֵצֶל הַצַּדִּיקִים שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ שָׁנִים, וְהַצַּדִּיקִים הַקַּדְמוֹנִים הָיוּ עֲנִיִּים, וּבְוַדַּאי לֹא אָכְלוּ חֲסִידִים כַּסֵּדֶר עַל שֻׁלְחָנָם – רַק לִפְעָמִים אֵצֶל זֶה וְלִפְעָמִים אֵצֶל זֶה, וְהָיוּ בְשִׂמְחָה שֶׁמָּצְאוּ רוֹפֵא מֻמְחֶה כָּזֶה שֶׁיָּכוֹל לְרַפֹּאת חֹלִי נַפְשָׁם[465], וְהֵסִיחוּ דַעְתָּם מִבֵּיתָם – עַד כִּי יָבֹא עֵת שֶׁרַבּוֹתֵיהֶם שָׁלְחוּ אוֹתָם לְבֵיתָם. וְאַתָּה רֹאֶה בְעֵינֶיךָ שֶׁמִּן הַשָּׁמַיִם עִכְּבוּךָ – וְאֵין שׁוּם בְּרֵרָה עַתָּה לִנְסֹעַ לְבֵיתְךָ, עַל־כֵּן הֱיֵה בְשִׂמְחָה, וְתִצְעַק וְתִצְעַק לַה' יִתְבָּרַךְ בִּצְעָקָה וּזְעָקָה. וְהַטִּלְטוּל הוּא תִּקּוּן לָאֱמוּנָה[466], וֶאֱמוּנָה הִיא תְּפִלָּה, אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל[467].

וְתִצְעַק כָּל־כָּךְ לַה' יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיֹּאמְרוּ לְךָ לִסַּע[468], וְאָז תִּסַּע לְשָׁלוֹם לְבֵיתְךָ. וּכְשֶׁה' יִתְבָּרַךְ יַסְכִּים לִנְסִיעָתְךָ, בְּוַדַּאי יַזְמִין לְךָ עַל הוֹצָאוֹת גַּם־כֵּן; וּתְבַקֵּשׁ מֵה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּזְמִין לְךָ הוֹצָאוֹת. לְעֵת עַתָּה אַתָּה יָכוֹל לִהְיוֹת מְעַט בְּאוּמָן, וּמְעַט בִּטְרָאוִיצֶע, וּמְעַט בְּטֶעפְּלִיק – אִם אֵין בְּכֹחַ יְדִידֵנוּ ר' נַחְמָן נ"י לֶאֱחֹז אוֹתְךָ כַּסֵּדֶר; וְאִם יֹאחֵז אוֹתְךָ – בְּוַדַּאי מַה טּוֹב. הַכְּלָל, אֵיךְ שֶׁתִּהְיֶה, תִּזָּהֵר מֵעַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה, רַק 'בְּשִׂמְחָה יְגִילוּן כָּל הַיּוֹם'[469]. וְגַם אֲנִי מְבַקֵּשׁ אוֹתְךָ שֶׁתִּרְאֶה שֶׁחֲתָנִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִשְׂרָאֵל נ"י יִכְתֹּב לִי מִכְתָּב מֵאִתּוֹ וּבְנוֹ זְאֵב נ"י – הַכֹּל בִּפְרוֹטְרוֹט.

**דִּבְרֵי אֹהַבְךָ, נָתָן מִבְּרֶסְלֶב**

**חוֹנֶה פֹּה עִיר הַקֹּדֶשׁ טְבֶרְיָא תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן**

[460] תהלים קיט; עי' ליקו"ה סעודה ה, יז.

[461] +=מטולטשין.

[462] =ר' אברהם ב"ר נחמן.

[463] =מתחילת כל הדרגות ועד סוף כל הדרגות.

[464] +ליקו"מ קכט.

[465] +ליקו"מ ל.

[466] ליקו"מ מב; ח"ב סב.

[467] +ליקו"מ ז.

[468] ליקו"מ קצח: כשאחד צועק לה' יתברך אמרים לו ליסע כמו שכתוב: "מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו".

[469] מליצה ע"פ הכתוב בתהלים (פט, יז): "בשמך יגילון כל היום", ודרש זאת רביה"ק ז"ל בליקו"מ (קעה) על ענין הבכיה מתוך שמחה, עי' שם.