# עו

> מקור: https://rabenu.app/books/michtavei-rabbi-natan-br-yehuda/76/

ברוך ה', יום ג' טוב לספירה לטהרת בני ישראל[665] [ב אייר], טבריא.

לכבוד ידידי אהב נפשי כבני ממש וכבן אחי המפלא וכו' וכו', כבוד שם תפארתו, מורנו הרב נתן נ"י, ובנו הנחמד החכם מורנו הרב סענדיר חיים – נרו יאיר לארך ימים ושנים טובים, אמן כן יהי רצון.

תהלה לאל ברוך ה' ברוך ה' פה כלנו בחיים; אך לא יתנוני השב רוחי עם זוגתי תחיה, כי ברוך ה' עזר לנו ה' יתברך – והחזיר לה החיים, אך אין אני יודע אם מכח עין הרע – נעשה לה מכה בכאב גדול עד למאד, עד שצועקת בקול מר ביום ובלילה זה ששה ימים, ועדין אין ראים כי אם סימן אדם.

והכל רמזים להתקרב לעבודתו יתברך[666], כי אין מקום לברח מפגעי הזמן כי אם לה' יתברך ולתורתו הקדושה, ולהרבות בתפלה ותחנונים לפני ה' יתברך – עד ישקיף ה' וימתיק כל הדינים הן למעלה והן למטה. ועל פרנסה אין צריכין לדאג כלל, כי אין אנו יודעים כלל, אם לפעמים הפרנסה בצמצום גדול – אין אנו יודעים מה מחליפין בזה, ואין עצה לשום דבר כי אם תורה ותפלה, ולא לעצל פה לפני ה' יתברך בתפלה ותחנונים, להתגבר בבטחון ולתלות עינינו למרום, ולהאמין בהשגחות ה' יתברך על כל פרט ופרט – איך משגיח עלינו, ועל־ידי־זה משגיח עלינו בראיה שלמה[667].

והכלל, אחי ידידי, אם אתם רוצים לחיות איזה חיות בזה העולם העובר ושט, אין אני יודע איך יכולין לחיות בלא ספרי רבנו ז"ל ותלמידו הקדוש ותלמיד תלמידו[668], כי אם תרצו לבקש איזה מרגוע לנפשכם, הן בעבודת ה' יתברך – תלמדו בהלכות קריאת התורה הלכה ו', והן איך יכולין לעשות משא ומתן – תלמדו בהלכות משא ומתן הלכה ד', ואם תעינו באמת ובאמונה שלמה ובהתקשרות אמתי לרבנו ז"ל ותלמידו הקדוש – בודאי תמצאו מרגוע לנפשותיכם; כי אין אני מבין כלל איך מי שנקרא על שם רבנו ז"ל ותלמידו הקדוש, איך אינו מתמיד לחפש בגנזיא דמלכא – באוצרות היקרים אשר גלה ה' יתברך לרבנו ז"ל ותלמידו הקדוש, כי הלא הם משיבין הנפש בזה ובבא, וכל יום ויום שילמד בהם יתנו חיות לזה היום כפי מה שעובר על האדם בזה; ומבלעדם איני יודע איך מקבלין חיות, כי רבנו ז"ל ותלמידו הקדוש חיו חיים טובים וחיים ארכים, ויכולים לומר שירות וחידות, ולעשות זמן – שיהיה הזמן יקר, ולהמשיך אותנו בקולם אל ה' יתברך, ובדבריהם הם מעטים המחזיקים הרבה, ויכולין לרפאת את נפשותינו מכל תחלואינו המכים בעשרה חצים[669]; רק אנו צריכין להטות שכמנו בתמימות ובפשיטות לילך בדרכי ה' יתברך, ובדרכי רבנו ז"ל ותלמידו הקדוש, וברצונות חזקים יומם ולילה – ולא נניח הרצון כלל.

ורבנו ז"ל ותלמידו הקדוש יגעו ביגיעות ברפואות כאלה – בשביל להמשיך עלינו ועל כל הרוצים להסתופף בצלם הקדוש רפואות כאלה, רפואות יקרים – לרפאת נפשותינו בזה ובבא[670], וללבש אותנו בלבושים שלמים – שלא יחסר לנו אפלו בעת שהוא בבית־הכנסת בירושלים לפי המלבושים[671], כי כל תורה והלכה הוא לבוש לנשמתינו[672].

ועל כלם הזהיר אותנו רבנו ז"ל ותלמידו הקדוש על השמחה, כי אפלו התבודדות – שהיה עקר אצל רבנו ז"ל, אף־על־פי־כן צוה עלינו רק שעה או שתי שעות, ועל כל היום הזהיר אותנו בשמחה[673]. ומדאגות ועצבות צריכין אנו לשמר מאד, כי רבנו ז"ל צוה עלינו אפלו לשמח במילי דשטותא[674], כי רבנו צפה והביט איך בעתים [הללו] יתגבר הבעל־דבר על השמחה מאד, ויתגבר בעצבות ודאגות – כי זה סטרא דילה[675], על־כן אמר לשמח אפלו במילי דשטותא, כי משמחה זו עדין אינו יודע הבעל־דבר[676].

ובפרט ר' איזיקל: ממה יש לך לדאג, הלא אין כתוב בו[677] מרבה נכסים מרבה דאגה[678]. וגם זה – אינו חיוב חס־ושלום – כי צריכין להיות שמח בחלקו, ומי שדואג מה יאכל למחר הוא מקטני אמנה[679], אבל אתה מה יש לך לדאג? הלא אין לך כלל נכסים, רק יש לך ספר שלחן ערוך וספרי רבנו ז"ל ותלמידו הקדוש ותהלים ותפלות, סיב ובלה בהם! ובטח בה' שבודאי לא יעזב אותך – ולא תמות חס־ושלום ברעב, ותלה עיניך למרום, ותקים עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו – כפי הבטחון[680].

וכן אני מדבר לידידנו ר' העניך נ"י, ולר' אברהם נ"י, ולאהב נפשי ר' נתן בן ר' יצחק נ"י, הגם שהוא מנע מאתי ואינו כתב לי שום מכתב, אף־על־פי־כן אני אהב אותו ומרחם עליו – כי הוא בן אחי ז"ל[681].

ובקשתי מאתכם: כשתכתבו לי מכתב – תכתבו לי מקבלת מכתבי מאיזה [יום], בכדי לידע אם קבלתם המכתב שלי. וגם אני קבלתי המכתב שלך עם אוו"ז[682] על סך ארבעה וחצי מז'ידעס[683] – היום בבקר אחר תפלת שחרית, והחייתנו.

ותדעו שמיום באי לא קבלתי שום מכתב מחוץ לארץ משום מקום, רק בשבוע העבר קבלתי מכתב מבתי גיטיל תחיה – מבברינץ, איך הקרובים מחתני ז"ל נוקמין בה ובבניה; והיא מבקשת אותי לקבל בנה להיות אצלי, כי הוא בן עשר שנים – ואין לה במה לשלם עבורו שכר למוד, ואין לה מי שישגיח עליו, חוץ מה שאין לה במה לפרנס ששה בנים שלה. המקום ירחם עליה ועל בניה, יתום ואלמנה יעודד, ימלך ה' לעולם.

זולת זה חדשות אין, רק חיים ושלום – לכם ולכל בני ביתכם, ובשורות טובות, ורפואה שלמה.

ופרס בשלום לאהב נפשי, אביך הותיק וחסיד, נבון וחכם וכו' וכו', כבוד שם תפארתו, מורנו הרב הירש נ"י, ולאהב נפשי, ותיק וחסיד, ידידי עז, מורנו הרב נחמן נ"י, ולאהב נפשי החסיד מורנו הרב ר' דובער נ"י – ה' יתברך יברך אותו ואת בני ביתו בחיים ובשלום, ובשיבה טובה בביתו על התורה ועל העבודה, ויתן לבתו עם חתנו בזה השנה זרע של קימא לחיים ולשלום. ופרס בשלום לאהב נפשי הנגיד ר' חיים קראסין־שטיין נ"י, ולאהב נפשי ר' יואל הירש נ"י, ולאחיו ר' נתן נ"י, ור' נחמן בן ר' שמואל נ"י, ולכל אנשי שלומנו – לכלם באהבה עזה.

ידידכם ואהבכם באמת ובתמים כאחים ורעים אהובים, ודורש שלומכם תמיד, וחפץ הצלחתכם בזה ובבא,

**נתן מברסלב**

וקבלתי הסך ארבע וחצי מז'ידעס מר' דב נ"י.

זוגתי תחיה ואמי תחיה ואחותי תחיה פורסים בשלום זוגתך ידאסי לאה תחיה, עם שלום בנה החכם מורנו הרב סענדיר חיים נ"י, ובשלום חמותך מרת זלאטי רחל תחיה.

[665] =יז לעומר.

[666] +ליקו"מ נד.

[667] עי' ליקו"ה משא ומתן ד, ג.

[668] =ספרי הרב מטשעהרין.

[669] סיפו"מ מעשה יג; שיהר"ן רעג.

[670] +חיי"מ שצא.

[671] חיי"מ קב: שמעתי בשמו שסיפר, בירושלים יש בית־הכנסת שמביאין לשם כל המתים שבעולם, ותכף שמת אחד בעולם מביאין לשם תכף אותו המת וכו' וכשמביאין את המת לשם אזי מביאין אותו במלבושים. ויש אחד שחסר לו מהמלבוש שלו איזה חסרון. כגון לאחד נחסר בית יד אחד מהמלבוש שלו ויש אחד שחסר לו חלק אחד מכנף בגדו וכיוצא בזה הכל לפי מעשה האדם וכו' (עיי"ש עוד).

[672] +שיהר"ן כג.

[673] +ליקו"מ ח"ב כה.

[674] +ליקו"מ ח"ב כד. מח.

[675] =כי זה הצד של הבעל דבר.

[676] עי' ליקוטי הלכות נפילת אפים ד, אות ה בסופה.

[677] =אין מקוים בך.

[678] +אבות ב.

[679] +סוטה מח:

[680] +ליקו"מ עו.

[681] =כמו בן אחי (אביו ר' יצחק מראיריד).

[682] +=המחאה.

[683] =מג'ידי – מטבע טורקי.