# עח

> מקור: https://rabenu.app/books/michtavei-rabbi-natan-br-yehuda/78/

ברוך ה', יום ה' נשא [י בסיון] תר"ם לפרט קטן, פה טבריא תבנה ותכונן.

לכבוד אחי ידידי אהב נפשי, ידידי עז, כבוד שם תפארתו, מורנו הרב שמואל נ"י, עם שלום זוגתו הצנועה מרת זלאטי רחל תחיה, עם שלום חתנו היקר, אהב נפשי, בני ממש, כבוד שם תפארתו, מורנו הרב נתן נ"י, עם שלום זוגתו מרת ידאסי לאה תחיה, עם שלום בנה היקר החכם מורנו הרב סענדיר חיים – שיחיה לארך ימים ושנים טובים.

מכתבך מיום ג' הנ"ל קבלתי ביום אתמול בבקר – תכף אחר תפלת שחרית, ובתחלה כשראיתי המכתב שמחתי במכתבך – מחמת שדמיתי שאתה כתב לי איזה ידיעה מבני שיחיו, ומשלום בא חמיך היקר נ"י לביתו בשלום; הגם שהיה לי פרישת שלום מחמיך נ"י – על־ידי ר' פנחס חזן שנסע עמו בצותא חדא מאדעסי[700] לצפת תבנה ותכונן, אך מכתבך היה אצלי כמו ראית פניו. אך כשקראתי המכתב שפכו דמעות על פני[701], וכשראתה זוגתי שאני בוכה – מכרח הייתי לספר לה הבשורה לא טובה הזאת, ונשארה כמעט חלשות, ואחזה כאב ראש, ועדין לא הניח אותה; ואני כל היום לא למדתי – והייתי כמו שכור ומבלבל, וכל הלילה כמעט לא ישנתי – מחמת הצער והמקרה לא טובה שקרה לאח טוב כזה. אך בלילה למדתי התורה 'עתיקא טמיר וסתים'[702] – ושם בסופו מדבר רבנו ז"ל מחיים נצחיים, ושם מבאר שכל היסורים הם מחסרון הדעת – דעת קנית מה חסרת[703], על־כן נתישבתי בדעתי שעקר היסורים מכל היסורים הוא חסרון הדעת.

על־כן מיין ליבער ברודער, מיין הארציגער ברודער – עם זוגתם תחיה ועם כל המשתתפים בצרתם: למען ה', זייט מקבל באהבה, און היט דעם שכל. ווער ווייסט וואס ס'האט איבער געבייטן, ווער ווייסט וואס פאר איין צרה איהר האט געפאטערט דער מיט; כי מפי העליון לא תצא הרעות חס־ושלום: אפשר האט איהר בעדארפט אין ים דערטראנקן ווערן עם המעות, געלויבט איז ה' יתברך וואס מ'האט אייך אפגעלאזט! און אז איינער איז חס־ושלום מחסר דעת, וואלט ער נישט אוועק געגעבן הונו ורכושו – אבי ה' יתברך זאל אים אפגעבן דעם דעת?! על־כן מיין ליבער ברודער, געדיינק ווי אזוי עס האט זיך ביי אייך געלאזט דער מח בסמנאסימא – אין איך האב אייך געשטארקט, וגם בהפידראטי מאיסנוועצקע – אין איך האב אייך געשטארקט; אין היינט בעט איך אויך: מיין ליבער ברודער! האט רחמנות אויף גאט – אין נעמט זיין מעשה באהבה, אין שטארקט אייך.

וויפל מענטשן האבן אוועק געגעבן כל הונם ורכושם בקאנסאלאטן, נאך מעות אחרים אויך – אין געלויבט איז ה' יתברך זיי לעבן אויך, אין זענען ברוך ה' ביים דעת; אין דער צער וועט גארנישט העלפן, ה' יתברך האט אויס אייך געטאן – אין ער קען ממלא זיין; ווי אזוי – ווייסן מיר נישט, נאר מיר גלייבן אז ער איז איין "משפיל אויך מרומם" – וזן ומפרנס לכל אחד ואחד בהשגחה אחרת.

און איהר זענט געוואוינט צו זאגן תמיד "געלויבט איז גאט" – זאלט איהר היינט אויך זאגן אלע מאל "געלויבט איז גאט", און דערהאלט זיך באמונת ה' יתברך. לאז זיך אייך דאכטן – מ'האט געוואלט ביי אייך נעמען בנך משה נ"י פאר איין נעקריט, נאר אז איהר זאלט אוועק געבן דעם געלט – וועט מען איהם געלאזט, וואלט איהר אוודאי אוועק געגעבן דאס געלט! ציהט זיך נישט נאך קיין צער, זייט נישט מתרעם על מדותיו של ה' יתברך. אפלו אויף זיך – זאלט איהר אויך נישט ברגז זיין.

למען ה', היט דעם מח, ה' יתברך וועט אייך בודאי נישט פארלאזן. גאט איז מיט אייך, אין לעבן אייך! אין שרעקט אייך נישט. ה' יתברך וויל אזוי – טאר מען נישט מהרהר זיין אחר מדותיו יתברך! למען ה', לאזט אייך נישט צו צום הארצן – נישט איהר, נישט זוגתכם תחיה, וגם בתכם וחתנכם שיחיו; כי ברוך ה' לא נגנב אלהינו אבינו שבשמים. ותקים "השלך על ה' יהבך, והוא יכלכלך". אין שטייט אויך ביי גאט אין רעסטיר – והנה קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות. זייט מהפך דעם יגון ואנחה לשמחה – וועט איהר זעהן ווי ה' יתברך וועט אויף אייך רחמנות האבן אין וועט אייך פריליך מאכן, כי אצלנו כלו כל הקצין – ואצל ה' יתברך עדין לא כלו כל הקצין, וישועת ה' כהרף עין, "אם אמרתי מטה רגלי, חסדך ה' יסעדני"[704].

אין מיט דער מרה שחורה וועט איהר גארנישט פועל'ן, שטארקט זיך מיט גאט. וכך שמעתי מרבנו ז"ל שאמר: "כשאחד יש לו צער – ומקבל אותו ואמר שהוא טוב, אמר לו ה' יתברך: אט דאס איז גוט? איך וועל דיר ווייזן וואס גוט איז!" על־כן מיין טייערער ברודער! האט רחמנות אויף זיך, לאז זיך אייך דאכטן: אז איין גזלן ורוצח איז אנגעפאלן אויף אייך בדרך, אין האט אייך געוואלט הרג'נען – אין זאל נאך דעם צונעמען ביי אייך אלסדונג, אין איהר האט זיך ביי אים קוים אויס געבעטן ער זאל אייך לאזן דאס לעבן, וואלט איהר נאך אוועק געגאנגען מיט שמחה – וואס איהר זענט כאטש געבליבן לעבן[705].

וחוץ מזה, מה מועיל העצבות ומרה שחורה? עתה אין שום עצה כי אם לשפך שיחו לפני האל אשר הוציא אתכם ערם מבטן אמכם וזן ומפרנס וכלכל אתכם בהוצאה מרבה כזו, ועד הנה בחסדו לבד וברחמיו המרבין – וחסדי ה' לא תמנו ולא כלו רחמיו, וברב חסדיו ורחמיו המרבין יכול לפרנס אתכם גם עתה ביתר שאת ויתר עז. ואל תאמרו מאין יבא עזרי, עזרי מעם ה' עשה שמים וארץ! ובטחו בה', ושמחו בו יתברך. וזה יהיה תשובת המשקל, כי בעת שהיה לכם הון כזה, דאגתם מהיכן תהיה פרנסתי – והיה דאגת חנם, ועתה תעשו רצון הבורא יתברך – ולא תדאגו כלל, והוא יעשה עמכם נפלאות ונוראות – ויפרנס אתכם במן מן השמים.

למען ה', ברודער הארציגער! ווארפט אוועק דיין צער פון דעם הארץ. דערמאנט זיך אזוי ווי דער בן מלך האט זיך באטראכט: "אז גאט קען מיר יא אזוי טוהן – דארף איך מיך אום קערן צו איהם! איז ער דער נאך צו געקומען צי זיין גדלה[706]. כן ה' יתברך יברך אתכם ויגדל אתכם חיש מהר, וישמח אתכם ואת בני ביתכם, ואנו נהיה שמחים בשמחתכם.

**אהבכם, נתן מברסלב**

ידידי אהב נפשי מורנו הרב נתן נ"י: מאד בקשתי לכתב לי הפרוש – מה שאתה כתב לי שאודיע לאנשי שלומנו, איני יודע להיכן?! וגם לכתב לי המעשה – איך היה, והיכן היה המעשה, והיכן נודע לו. וגם אם קבלת המכתב שכתבתי לך בשבוע העבר – ושלחתי לך על־ידי ר' חיים יהושע נ"י. וגם אם אפשר [יש] לך על־ידי חמיך נ"י איזה ידיעה מבני מטראויצע, וגם מבתי פיגא תחיה – אשר היא באומן, עם שלום בעלה ובניה נ"י. וגם היתה מעברת, מה ילדה? וגם מכח הפאשפארטין מוואלחיי[707] – מה נשמע מהם במדינתנו ברוסיא. כי חתני מורנו הרב ישראל נ"י ובני יצחק נ"י יש להם אלו הבילעטין[708].

וגם לכתב לי הקבלה מזה המכתב גם־כן; כי יש לי כאב עינים – ואני מכריח עצמי לכתב לכם; ועל־כל־פנים איני רוצה שתאבד המכתב חס־ושלום. וגם אתה תעשה המצוה הזאת – לשמח חמיך וחמותך שיחיו, ולא תתן המרה שחורה שלך בשתפות אליהם, ותראה להם פנים שוחקות; כי כך אמר רבנו ז"ל[709]: כשמראין לאדם פנים שוחקות – מחיין אותו, ולהחיות איש הישראלי אינו דבר רק, רק דבר גדול מאד מאד – אשר אין לשער.

ומבקש אני מאת כל אהבינו באמת – שכלם יחזקו את אהבינו באמת ר' שמואל נ"י ובני ביתו, כי הרבה דברי מצוה נגמרו על שלחנו, ואסור לנו להיות כפוי טובה חס־ושלום; וכל המחזיק אותו וישמח אותו – יהיה שכרו כפול מן השמים. ואין עצה לדון אותו לכף חוב חס־ושלום, אך רק לכף זכות. וגם זוגתך תחיה – תחיה אותה בדבורים המשמחים הלב, כי אין בכחה לסבל צער כזה, ומה תועיל בצערה – כי [בזה] אין פועלין כלל, רק מפסיד החיות והבריאת גופה. וגדל המצוה שתעשה בזה – אין לשער ולהעריך, כי כל המקים נפש אחת מישראל כאלו קים עולם מלא[710], ולא תשמע לעצת הבעל־דבר שרוצה להעציב אותך, רק תתגבר עליו בשמחה, כי אתה ראה בעיניך שאין פועל כלל בהמרה שחורה והעצבות שלך, חוץ מזה שהיא מסטרא אחרא – ואתה רוצה להיות איש כשר; ורבנו ז"ל אמר בפרוש[711], שמי שרוצה להיות איש כשר – יזהר מעצבות, רק אכל בשמחה לחמך, ואל תדאג דאגות עולם, רק "היום אם בקלו תשמעו"[712], וה' יתברך בטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית. ופרס בשלום למעני לכל אנשי שלומנו – באהבה עזה, ובנפש חפצה.

דברי אהבכם באמת ומצפה לישועתכם וחפץ הצלחתכם בזה ובבא,

**נתן מברסלב**

אמי וזוגתי ואחותי פורסים בשלום חמותך וזוגתך שיחיו, ובשלום בנך היקר המשלם, המנגן, מורנו הרב סענדיר חיים – נרו יאיר לארך ימים ושנים טובים, אמן כן יהי רצון.

[700] +=אודסה.

[701] בעקבות שר' שמואל (חמיו של ר' נתן טרוביצר) איבד רוב ממונו.

[702] +ליקו"מ כא.

[703] +נדרים מא.

[704] +תהלים צד, יח.

[705] =על־כן אחי אהובי, אחי הנלבב, עם זוגתם תחיה ועם כל המשתתפים בצרתם: למען ה', קבלו באהבה, ישבו דעתכם והתבוננו: מי יודע עם מה זה נחלף, מי יודע מאיזה צרה נפטרתם בזה; הרי מפי עליון לא תצא הרעות חס־ושלום: אולי צריכים הייתם לטבע בים עם זה הסכום כסף, מהלל שמו יתברך על מה שנשארתם בין החיים! ואלו היה איזה אחד מחסר דעת חס־ושלום, וכי לא היה נותן את הונו ורכושו – רק עבור שיתן לו ה' יתברך דעת?! על־כן אחי אהובי, זכרו איך עבר עליכם בדעתכם בסמנאסימא [=שם מקום] – ואני חזקתי אתכם, וכן היה גם אצל הפדרציה [=בית ממשל] מאיסנוועצקע – וגם שם חזקתי אתכם. וגם היום מבקש אני מכם אחי אהובי, רחמו על ה' – ותקבלו מעשיו באהבה, וחזקו עצמכם.

[706] =למען ה', אחים יקרים! השליכו צערכם מלבכם. זכרו איך שהבן מלך חשב לעצמו: "אם יכול ה' לעשות לי כך – אם כן צריך אני לחזר אליו! ואחר־כך הוא הגיע לגדלתו (סיפו"מ יא).

[707] +=דרכונים מרומניה.

[708] +=הדרכונים.

[709] +שיהר"ן מג.

[710] +סנהדרין פ"ד.

[711] +ליקו"מ ח"ב מח.

[712] עי' ליקו"מ סי' ערב.