# עט

> מקור: https://rabenu.app/books/michtavei-rabbi-natan-br-yehuda/79/

ברוך ה', יום א' שלח [כ סיון] תר"ם לפרט קטן, פה טבריא.

לכבוד ידידי עז, אהב נפשי, בן אחי – וחתן אחי, כבוד שם תפארתו, מורנו הרב נתן נ"י, עם שלום זוגתו ובנו – שיחיו לארך ימים ושנים טובים, אמן נצח סלה ועד.

תהלה לאל ברוך ה' ברוך ה' פה כלנו בקו החיים ושלום; יזכה אותי ה' יתברך לשמע מכם החיים והשלום והצלחה וברכה, וה' יתברך ישמח אתכם ויהפך לכם מיגון ואנחה לשמחה.

מכתבך קבלתי ביום ה' העבר, אך לא היה הפנאי להשיב לך על־ידי השירה. וגדל היסורים שלי מחמיך נ"י – שהוא אחי ממש, אין לשער ולהעריך[713], אך תדע שרבנו ז"ל אמר[714] שזה העולם הוא עולם הנסיון – ובכל עת מנסה ה' יתברך את האדם באפן אחר: לפעמים מנסה בעשירות, ולפעמים בדחקות, אך יחזק את עצמו לעמד על עמדו, ולקבל הכל – לעשות בזה איזה נחת רוח לה' יתברך, ולא להתרעם על ה' יתברך חס־ושלום, והכל להפך מיגון ואנחה לשמחה; כי הבעל־שם־טוב זכותו יגן עלינו אמר ש"ה' צלך" – 'כמו שעשה האדם, כן כביכול עשה ה' יתברך נגדו'[715]. על־כן אם תהפכו היגון ואנחה לשמחה – כן יעשה ה' עמכם ויהפך לכם היגון ואנחה לשמחה.

ואין עצה בזה העולם כי אם לברח לה' יתברך, כי בכל עת צרה וצוקה – אין לנו עוזר וסומך אלא אתה, ובפרט שרבנו ז"ל למד אותנו דרך ישר – שכל מה שעבר על האדם ישפך שיחו לפני ה' יתברך איזה שעה ביום, ואחר־כך להיות בשמחה, ולא למשך אחר מרה שחורה ועצבות[716]; כי הלא אתה יכול לקבל ראיה מחמיך נ"י, כי קדם שהיה לו זה ההזק גם־כן היו לו דאגות, ועתה נראה – אם לא היה לו זה ההזק, היה בשמחה?!

ואני שמעתי מאדמו"ר מוהרנ"ת ז"ל שדבר פעם אחת מהפסוק[717] "מי יודע עז אפך" ודחק מאד התבות האלו מפסוק זה "מי יודע עז אפך", על־כן יכול להיות שנצל מזה מעז אפו של ה' יתברך. וכן כלנו צריכין לקבל כל דבר בשמחה – בכדי להציל אותנו מעז אפו חס־ושלום חס־ושלום, ואין עצה לבר־אורין – כי אם תורה ותפלה ושועה וצעקה וזעקה לה' יתברך; ואיש פשוט – תפלה ותחנונים הרבה לה' יתברך. ולהנצל מזה העולם הנסיון[718], אין עצה עתה בדורות האלו – כי אם לעסק בספרי רבנו ז"ל ותלמידו הקדוש, כי הם חיינו וארך ימינו עתה, כי מי שאינו עוסק בהם בתמידות – אין אני יודע איך הוא חי. כי כל תורה וכל הלכה הוא ריצעפט[719] אחר להחיות הנפש והגוף בזה ובבא, ואנו נפשות חלושות מאד – שהס"ם לועס אותנו בכל יום בשניו, ורבנו ז"ל ותלמידו הקדוש הם דאקטורים כאלו, שיכולין להחיות נפשות הלעוסים מבין שניהם, ולעשות אדם לשבת על הכסא[720] – רק אם יקבלו הריצעפטין שלהם, ולהיות בקיאים בהלכה, ושלא לפל משום דבר, רק נתחיל בכל עת לקרב עצמנו מחדש לרבנו ז"ל בחשק חדש, ולעין היטב בדברי רבנו ז"ל ותלמידו הקדוש – איך הם רוצים להחיות אותנו, ולא חס־ושלום להפך, ובודאי יהיה לנו אחרית טוב.

ואודות המעות אשר כתבת לי הסך שלשה רובל חדש, הישר היה שאתן לך על החוב שאני חיב לך, אך המעות נצרך לי מאד, ותהיה כמו גמילות חסד חדש תעשו עמי; ותשלח לי על־ידי ר' חיים יהושע נ"י, לרב דב – שתפו בכאן.

ואולי יסע אביך נ"י בשלום לחוץ־לארץ, אני מבקש מאתו מאד כאח לאח – שיראה את עצמו עם חתני מורנו הרב ישראל נ"י, ולדבר עמו על מניעת מכתבים אלי, וגם מבני זוגתי תחיה, חתני מורנו הרב שמואל נ"י עם זוגתו ובנה יצחק נ"י – אשר הוא חתני ממריאנווקע, והוא יושב עתה בקרעטשמע[721] מנרחביקע – בהדרך שנוסעים לאומן, יראה עמהם וידבר עמהם שישלחו מכתבים לאמם תחיה – להחיות נפשה.

ולפרס בשלום עבורי לכל אנשי שלומנו מחוץ־לארץ, ובפרט לידידנו עז מורנו הרב נחמן טולטשינר. ולפרס בשלום עבורי לחתני מורנו הרב ישראל, עם שלום זוגתו – היא בתי, עם נכדי נ"י, ובשלום בני זוגתי – עבורי, ואתה תרשם לאביך נ"י שמותם; ומכתבים שלחתי להם זה שני שבועות.

ותפרס בשלום עבורי לאביך נ"י, ולחמיך נ"י: ברודער הארציגער, זארג נישט! גאט איז מיט אייך אין לייבן אייך, אין ביי אייך! אין טוהט תשובה אויף דעם איהר האט פריער געזארגט, אין היינט זאלט איהר נישט זארגן[722], התיצבו וראו את ישועת ה' אשר יעשה עמכם; ואין עצה לכם כי אם לומר תהלים, ושערי ציון, ותפלות הרבה בכל יום, ולהיות בשמחה, כי דאגות אין מועיל כלל – רק מפסידין מאד.

דברי אהבכם באמת,

** נתן מברסלב**

ופרס בשלום לאחי אהבי באמת, הותיק וחסיד המפלא, ר' נחמן נ"י, וידידי החסיד ר' דב שוחט ובודק נ"י עם שלום בנו, ולהנגיד ר' חיים קראסין־שטיין נ"י, ולר' איזיק נ"י, ולר' יואל הירש נ"י, ולר' נתן נ"י בן ר' יצחק ז"ל, ולכל אנשי שלומנו – באהבה עזה.

ואני שולח בכאן מכתב רצוף פה לעיר טייטרא – לחתני מורנו הרב ברוך נ"י, ואני מבקש מאתך: איך שהאשה שהיתה אשת מחתני ר' נטע טייטרער ז"ל – נוסעת לעיר טייטרא, למסר לה המכתב, ולבקש מאתה שתטמין היטב המכתב, ולמסר אותו לחתני מורנו הרב ברוך נ"י – מוכר נרות, או לבתי מרת שינדיל – וואס זי פארקויפט לעכט[723], והיא מכרת אותה; ולכתב לי קבלה על מכתב זה עם המעות שתשלח לי – ולכתב לי מי שלח המעות, ואני אכתב לטשעהרין – כמו שכתבת לי. ואולי לא תהיה האשה הזאת שנוסעת לטייטרא – אולי נוסע איש, ותבקש עבורי לר' יוסל דעם רויטן – וועט ער פארזארגן המכתב לחתני בטח[724]; כי אין לי שום מכתב מטייטרא מיום באי. ומכח זוגתך תחיה: תדע שמכאן נסעו אנשים ונשים, ומצפת תבנה ותכונן גם־כן נוסעים אנשים ונשים אין מספר, והם אמרים – הם טובים לכל[725], אך אין אני יודע.

**נתן הנ"ל**

[713] ראה מכתב קודם, שם מובא שאיבד ממון רב.

[714] +שיהר"ן ש.

[715] ראה דגל מחנה אפרים פרשת בהר ד"ה "ובכל ארץ", וקדושת לוי לפורים קדושה שניה ד"ה "לכן יש".

[716] +ליקו"מ ח"ב כד. כח.

[717] +תהלים צ, יא.

[718] עי' שיהר"ן ש.

[719] +=מרשם.

[720] ליקו"מ ו, ה; עי' בח"ב סי' א.

[721] +=אכסניה.

[722] =אחי הנלבבים, אל תדאגו! ה' אתכם עמכם ואצלכם! ותעשו תשובה על זה שדאגתם לפני זה, ויותר אל תדאגו.

[723] +=שמוכרת נרות.

[724] =לר' יוסל האדמוני, שהוא ידאג להעביר את המכתב לחתני באפן בטוח.

[725] =ששלום להם.