# פא

> מקור: https://rabenu.app/books/michtavei-rabbi-natan-br-yehuda/81/

בָּרוּךְ ה', יום ג' פִּנְחָס – בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי [כ תמוז] תר"ם, טְבֶרְיָא.

לִכְבוֹד יְדִידִי עֹז, אֹהֵב נַפְשִׁי בֶּאֱמֶת וְכִבְנִי מַמָּשׁ, וָתִיק וְחָסִיד, מוֹרֵנוּ הָרַב נָתָן נ"י.

תְּהִלָּה לָאֵל בָּרוּךְ ה' בָּרוּךְ ה' פֹּה כֻּלָּנוּ בְּחַיִּים וְשָׁלוֹם, כֵּן יְזַכֶּה אוֹתִי ה' יִתְבָּרַךְ לִשְׁמֹעַ מִכֶּם וּמִכֻּלְּכֶם הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם, וַה' יִתְבָּרַךְ יְזַכֶּה אוֹתְךָ לְבַשֵּׂר לִי מִבְּרִיאַת יְדִידֵנוּ, וָתִיק וְחָסִיד, אֹהֵב נַפְשִׁי, ר' נַחְמָן נ"י וּתְחַיֶּה נַפְשִׁי, כִּי נַפְשִׁי קְשׁוּרָה בְנַפְשׁוֹ.

וּמִכְתָּבְךָ מִיּוֹם ד' בָּלָק קִבַּלְתִּי לְנָכוֹן – וְהֶחְיֵיתַנִי בִּבְרִיאַת זוּגָתְךָ תִּחְיֶה, כִּי אֵין לָנוּ לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם, וְעַל כֹּחַ רַבֵּנוּ זַ"ל וְתַלְמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ, וְעַל אַהֲבַת חֲבֵרִים – כִּי אֲנַן בַּחֲבִיבוּתָא תַּלְיָא מִלְּתָא[740], וְאִם נִהְיֶה אֹהֲבִים בֶּאֱמֶת – כַּאֲשֶׁר הָיָה רְצוֹן רַבֵּנוּ זַ"ל כַּמְבֹאָר בְּחַיֵּי מוֹהֲרַ"ן[741] – לֹא הָיָה שׁוֹלֵט בָּנוּ שׁוּם דָּבָר. וְעִקַּר אַהֲבָה צָרִיךְ לִהְיוֹת שֶׁעַל כָּל פְּשָׁעִים תְכַסֶּה אַהֲבָה, וְלָדוּן אֶת כָּל אֶחָד לְכַף זְכוּת, וַאֲפִלּוּ אֶת עַצְמוֹ. וְרַבֵּנוּ זַ"ל הִזְהִיר מְאֹד מְאֹד עַל זֶה[742], כִּי כָּל יַהֲדוּתֵנוּ תָּלוּי בָזֶה, וְעַל זֶה אָנוּ צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ יוֹמָם וָלַיְלָה, כִּי בָּזֶה אָנוּ מְעַכְּבִין בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ; וְרַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר בְּפֵרוּשׁ שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁדָּנִין לְכַף זְכוּת נַעֲשֶׂה מִשְׁכָּן, וּמִשְׁכָּן אִיקְרֵי מִקְדָּשׁ[743].

וְאַל תִּשְׁכְּחוּ שֶׁאָנוּ נִקְרָאִין עַל שֵׁם רַבֵּנוּ זַ"ל, עַל־כֵּן אָנוּ צְרִיכִין בְּכָל עֵת לְעַיֵּן בָּנוּ וּלְחַשֵּׁב דְּרָכֵינוּ אֵיךְ לִדַּבֵּק בִּדְרָכָיו הַקְּדוֹשִׁים, כִּי דִּבּוּרִים שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל הֵם נִצְחִיִּים וְשַׁיָּכִים בְּכָל אָדָם וּבְכָל זְמַן וּבְכָל מָקוֹם; וּבִפְרָט כַּמְבֹאָר בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת[744] שֶׁתְּחוּם הַקְּדֻשָּׁה הֵם שְׁנֵי אַלְפִין – הַיְנוּ 'אֲזַמְּרָה'[745] וְ'אַיֵּה'[746], וּבְהַתּוֹרָה שֶׁל 'אַיֵּה' מְבֹאָר שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁמּוּנָחִים בַּמְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים, כְּשֶׁמְּחַפְּשִׂין מִשָּׁם 'אַיֵּה' – עַל־יְדֵי־זֶה נִגְלֶה מַאֲמָר הַסָּתוּם, עַל־כֵּן הַתֵּרוּץ לָזֶה 'אֲזַמְּרָה'. וּבְכָל יוֹם וּבְכָל עֵת אָנוּ מֻכְרָחִין לְעַיֵּן הֵיטֵב בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל וּבְדִבְרֵי תַּלְמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ, וּלְהַמְשִׁיךְ עַצְמֵנוּ אֶל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה – לְקַיֵּם אוֹתָם עַל־כָּל־פָּנִים כְּמַחַט סִדְקִית, וַה' יִתְבָּרַךְ יְסַיֵּעַ אוֹתָנוּ כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם[747].

גֶּעוַואלְד! לָאמִיר נִישְׁט פַארְשְׁלָאפְן אִינְזֶערֶע יָארְן! אִין אוֹיף וֶועקְן פִין אִיהְם שְׁלָאף – אִיז נָאר דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל וְתַלְמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ! רַק "וְלֶחֶם עַצְלוּת, לֹא תֹאכֵל"; אִין מִיר דַּארְפְן זִיךְ כָאטְשׁ שְׁנִיצְן אַיין רֹגֶז, אִין מִיר זֶעהְן עַל־כָּל־פָּנִים אַז בַּיי אִינְז זָאלְן דִּי 'חוֹבְלִים' נִישְׁט קַאלְיֶע מַאכְן דִּי 'נְעִימִים', וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהוֹלָדָה. וּבִפְרָט מִיר זֶענֶען עֶטְלִיכֶע מֶענְטְשְׁן אִין אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל[748]. וְרַבֵּנוּ זַ"ל בְּוַדַּאי לֹא מַסְכִּים שֶׁיִּהְיֶה בֵינֵינוּ חַס־וְשָׁלוֹם מַחֲלֹקֶת, כִּי רַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר[749] שֶׁאִם אַתֶּם תִּהְיוּ שְׂמֵחִים הָיָה טוֹבָה לְכָל הָעוֹלָם. וְאִם אָנוּ הָיִינוּ אֹהֲבִים זֶה לָזֶה בֶּאֱמֶת – גַּם־כֵּן הָיָה טוֹבָה לְכָל הָעוֹלָם, כִּי כָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא כִּי אִם לְצֶוֶת לָזֶה[750], וּכְפִי הַצַּדִּיק עִם אֲנָשָׁיו – כֵּן מִתְנַהֵג לְטוֹבַת הָעוֹלָם.

וְעַתָּה הוּא בֵּין־הַמְצָרִים – שֶׁנֶּחְרַב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיְתָה אַהֲבָה בֵּינֵיהֶם[751], וְאָנוּ צְרִיכִין לְתַקֵּן זֶה, עַל־כֵּן אָנוּ צְרִיכִין לְחַשֵּׁב דְּרָכֵינוּ בְּכָל עֵת שֶׁלֹּא יִהְיֶה עִכּוּב מִצִּדֵּנוּ, וְאָנוּ צְרִיכִין לִבְכּוֹת וּלְהִתְחַנֵּן לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ הַרְבֵּה שֶׁלֹּא יִהְיֶה מִצִּדֵּנוּ – שֶׁלֹּא נִצְטָרֵךְ חַס־וְשָׁלוֹם עוֹד לְהִתְגַּלְגֵּל עֲבוּר זֶה[752]. עַל־כֵּן כָּל אֶחָד וְאֶחָד צָרִיךְ לִהְיוֹת אַהֲבָה תְּקוּעָה בְלִבּוֹ לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְלָדוּן אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְכַף זְכוּת, כִּי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין מְקוֹמוֹ[753].

וּמֵחֲמַת עֵת תְּפִלַּת שַׁחֲרִית קִצַּרְתִּי. רַק מַה זֶּה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּמִכְתָּב לְחָמִיךָ לְהָשִׁיב לִי כַּמָּה דְבָרִים – וְלֹא הֵשַׁבְתָּ לִי?! וְגַם לוֹמַר לִידִידִי ר' אַיְזִיקְל נ"י, שֶׁהַמִּכְתָּב הַגָּדוֹל שֶׁשָּׁלַח לִי מִבּוּקַרֶעסְט – שָׁלַחְתִּי לוֹ בַּחֲזָרָה עַל־יְדֵי חֲמוֹתְךָ תִּחְיֶה, וּבְתוֹכוֹ הָיָה רָצוּף מִכְתָּב שֶׁאֲנִי כָתַבְתִּי לְר' פִּנְחָס יוֹסֵף נ"י, עַל־כֵּן לְבַקֵּשׁ אֶת הַמִּכְתָּב. וְגַם קִבַּלְתִּי מִכְתָּב מֵר' נָתָן נ"י בֶּן ר' יִצְחָק זַ"ל, וְלוֹמַר לוֹ שֶׁאֶכְתֹּב לוֹ מִכְתָּב – וְעַתָּה לֹא הָיָה [לִי] פְּנַאי; כִּי בַיּוֹם וּבַלַּיְלָה אֵינִי יָכוֹל לִכְתֹּב, מֵחֲמַת שֶׁאֲנִי יוֹשֵׁב כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה בְּאַמְבַּטְיָה שֶׁל זֵעָה.

דִּבְרֵי אֹהַבְכֶם בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים,

**נָתָן מִבְּרֶסְלֶב**

וּפְרֹס בְּשָׁלוֹם לְאָבִיךָ נ"י, וּלְר' נַחְמָן נ"י, וּלְחָמִיךָ נ"י, וּלְר' דֹּב נ"י, וּלְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ.

זוּגָתִי תִּחְיֶה וַאֲחוֹתִי תִּחְיֶה פּוֹרְסִים בִּשְׁלוֹם חֲמוֹתְךָ תִּחְיֶה וְזוּגָתְךָ תִּחְיֶה.

[740] =אנו תולים הכל באהבה שבינינו (עי' ליקו"מ סא, ח; ליקו"ה דם בסופו ועוד).

[741] +סי' ריח.

[742] +ליקו"מ רפב.

[743] עי' ליקו"ה ברהמ"ז ה, ה.

[744] +ערובי תחומין ו, ו.

[745] +ליקו"מ רפב.

[746] +ליקו"מ ח"ב יב.

[747] עי' מכתב קו, שם פירש מדרש זה באופן אחר.

[748] =אהה! הבה לא נישן את שנותינו! והתעוררות השנה – זה רק על־ידי דברי רבנו ז"ל ותלמידו הקדוש! רק "ולחם עצלות, לא תאכל"; ואנחנו צריכים לפחות לעורר ולהבעיר בעצמנו כאלו רוגז (שיהר"ן עד), ולראות על־כל־פנים שאצלנו ה'חובלים' לא יקלקלו את ה'נעימים', ועל־ידי־זה זוכין להולדה (עי' ליקו"מ ח"ב עא). ובפרט שאנו אנשים ספורים בארץ־ישראל.

[749] +חיי"מ פב; ימי מוהרנ"ת טו.

[750] עי' חיי"מ שטז.

[751] +יומא ט:

[752] עי' ליקו"מ ח"ב סז.

[753] +ליקו"מ ח"ב א, יד.
